נכון הלילות קשים |
ורחוק לי מאנשים |
וגם אם עוד לא רואים |
רק פה אני מרגיש מתאים |
יש לי מרפסת ופינה לישון |
נוף למאדים ולמזרח התיכון |
עף למחשבות הראש מונע סילון |
אין כח משיכה לנפלאות דמיון |
כאן |
אף אחד לא אומר לי איך לשנות אותי |
החלומות ברורים לי הכל הילוך איטי |
נשאר קפוא בזמן בקיא ומעודכן |
לא |
מרגיש שאני מפסיד כל עוד חיי הם כאן |
נכון הלילות קשים |
ורחוק לי מאנשים |
וגם אם עוד לא רואים |
רק פה אני מרגיש מתאים |
אני חי על הירח |
מסתכל על העולם מהמרום |
אם אני בא אני רק אורח |
עדיין לא מצאתי בכוכב הזה מקום |
שקט יש נחת יש |
100 דונם שטח אש |
על איזה צוק או במכתש |
אני לבד לא מתבייש |
חי בעולם |
בלי גבולות אבל איש לא יכול להסתנן |
אין לי מושג אם אהיה פה לעד |
אבל אם כבר בצד לגמרי שלם |
מוקף בכוכבים על רכס הפלאות |
שם את כדור הארץ בין שתי האצבעות |
אין אהבה עדיין אבל אני פורח |
עובר את האתגרים שלי בהליכת ירח |
נכון הלילות קשים |
ורחוק לי מאנשים |
אבל גם ברגעים שקטים |
רק פה אני מרגיש מתאים |
פזמון |
ואם אני בא לקצת אני מרגיש נשכח |
כי בעולם הזה אני כבר לא מרגיש שייך |
האצבעות עליי כל השמועות בפתח |
הוא לא איתנו זה הוא חי על הירח |