אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| פעם הייתי מקנא בכל מי שהיה בך |
| בכל מי שטייל בך והכיר את הלכלוך |
| פעם הייתי נופל כמו נרקומן ורק מכור |
| לטוב שאת נתת בדיעבד הכל הפוך |
| את שיכורה מהסיגריות מסריחה מאלכוהול |
| כי ככה זה אצל כאלה שנותנים הכל בזול |
| את פיתוי ותאווה נתת ללב שלי סטירה |
| ותכלס כולם כבר עברו עלייך |
| אני עדיין מקלל את השנים שאת שרפת לי |
| שונא לזכור את כל החברים שאז לקחת לי |
| את שכטות ריכולים האנשים האבודים |
| ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? |
| ואיך זה לא נשאר בך |
| בן אדם אחד נורמלי |
| כולם אותו דבר כולם רצים |
| אני לא בא לי |
| בסוף את רק תקופה ואנשים כמו מחלה |
| ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? |
| מעבר: |
| ואיך מהחלון כבר לא צפוף כמו שהיה בך |
| והיא שקטה היא לא כמוך צורחת בלילות |
| שפויה עם מטרות ולא כמוך את משוגעת |
| גורמת בחיוך שקרן לחזור לטעויות |
| את נרדמת בבקרים ומתעוררת בלילות |
| איך השארת אותי קפוא |
| דלוק עם כל המחשבות |
| פריפריה זה חלום אם זה הכי רחוק ממך |
| מרחם על הדפוקים שנשארו עוד בצילך |
| עדיין מקלל את השנים שאת שרפת לי |
| שונא לזכור את כל החברים שאת לקחת לי |
| את שכטות ריכולים האנשים האבודים |
| ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? |
| ואיך זה לא נשאר בך |
| בן אדם אחד נורמלי |
| כולם אותו דבר כולם רצים |
| אני לא בא לי |
| בסוף את רק תקופה ואנשים כמו מחלה |
| ממה הם מתרגשים לחזור אלייך? |
| מעבר: |
| מעבר: |
| x2 |
| את האמת הכל עבר וכבר חזרתי להורים |
| חזרתי להניח לא נופל לרחמים |
| למעלה הוא יודע לא נתון לחסדים |
| אני ונחמן חברים שלום לך תל-אביב |
