אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| כבר ארבע בבוקר, הסוף של דצמבר |
| כותבת כדי לשאול אם את בסדר |
| העיר כמו תמיד, הדירה משגעת |
| יש מוזיקה, יש לי בת, זה את יודעת |
| בנית לך שם בית ומשפחה |
| את אולי מאושרת |
| ואת חיה, ממה עכשיו |
| והאם, האם את זוכרת |
| ואיך אין, אין לי שום מישהו אחר |
| רק צל בדמותך, לא יותר |
| לבד מול ירח בהיר |
| כן זה סוף סוף בהיר |
| פתאום את נראית לי יותר מבוגרת |
| במעיל הכחול וחולצה מכופתרת |
| חשבת שהוא בטח ירוץ אחרייך |
| רכבת נוסעת ממני אלייך |
| את כתבת שכואב לך |
| כשאת חושבת עליי |
| והוא כאן, הוא חזר, אבל לא אליי |
| הנה את שם עם זרי הוורדים |
| אם לשני ילדים |
| הנה הוא מתעורר |
| הוא שואל לשלומך |
| ומה יש לומר לך, אחות ובוגדת |
| אם אין לי מילות אהבה? |
| שעוד לא שכחתי, שכבר לא פוחדת |
| אולי זה היה לטובה |
| אם את אי פעם עוברת |
| פה ליד, בשכונה |
| המפתח בדלת ואני ישנה |
| תודה על זה שהוא שוב מחייך |
| בוודאי בגללך |
| לא ידעתי כבר איך |
| ואיך אין, אין לי שום מישהו אחר |
| רק צל בדמותך, לא יותר |
| לבד מול ירח בהיר |
| שלך, א. כורם |
| סיום: |
