פתיחה: |
ואולי לא היו הדברים מעולם |
ואולי לא הייתי כזה חכם |
וכשנעמי אמרה בוא נרוץ אל הים |
רצנו עד סוף העולם |
ואולי זה היה ואולי אשליה |
הכל מחשבות ישנות |
וכשנעמי אמרה בוא נריץ אהבה |
רצנו כמו שתי בנות |
ואולי זה הכל, ואולי זה אתמול |
אולי יש עוד מחר מסוים |
ואולי זו בדידות בגלל צבע העור |
אל תבכי בגלל זה לחינם |
ואולי אנחנו מלכים אולי עבדים |
אולי זה קולה של אדל |
ומכל הקולות שהיו בעדי |
נשאר רק קולו של האל |
מעבר: |
ואולי לא ידעתי להגיד את זה טוב |
אולי טעיתי ברוב המילים |
וכשנעמי אמרה בוא נלך עד הסוף |
רצתי איתה לגלים |
ואולי תאהבי אותי עד הסוף |
בלי פחדים ובלי היסוסים |
אני רק בנאדם שעומד על החוף |
ומחכה שאולי תנסי |
ואולי אנחנו מלכים אולי עבדים |
אולי זה קולה של אדל |
ומכל הקולות שהיו בעדי |
נשאר רק קולו של האל |
מעבר: |
ונעמי הזאת עם כל הרזות |
הלכה להיות דוגמנית |
כי אולי היא חשבה שככה זה טוב לחיות |
אולי היא הייתה הגיונית |
כך נשארתי אולי עומד מול חיי |
כי אולי לא ידעתי הרבה |
כשהשמש שקעה, הלכתי לי ודי |
וכתבתי לנעמי דבר כזה: |
אולי אנחנו מלכים אולי עבדים |
אולי זה קולה של אדל |
ומכל הקולות שהיו בעדי |
נשאר רק קולו של האל |
מעבר: |
מעבר: |
x2 |
ומכל הקולות שהיו בעדי |
נשאר רק קולו של האל |