פתיחה: |
זמר שכזה נוגן על השפתיים |
כמו שלושה תופים, הולם בכוח בחזה |
ולא נותן מנוחה בשעת הצהריים |
שורק על הרחוב מן זמר שכזה |
מעבר: |
בבוקר מזמרות אותו עקרות הבית |
בקצב הן תולות עמו את הכביסה |
שרים הספנים אשר יוצאים לשיט |
וכל החיילים בערב במסע |
זמר שכזה נוגן על השפתיים |
כמו שלושה תופים, הולם בכוח בחזה |
ולא נותן מנוחה בשעת הצהריים |
שורק על הרחוב מן זמר שכזה |
מעבר: |
פקידות במשרדים מתקתקות בקצב |
מכתב וקבלה ודו"ח וחוזר |
וגם הבוס רואה שאין בררה בעצם |
ומצטרף בקול לבית החוזר |
זמר שכזה נוגן על השפתיים |
כמו שלושה תופים, הולם בכוח בחזה |
ולא נותן מנוחה בשעת הצהריים |
שורק על הרחוב מן זמר שכזה |
מעבר: |
על חוט הטלפון ציפור אותו שורקת |
שרים ליד ההגה כל הנהגים |
ושרה לשדרה השמש הצוחקת |
בים שרים בלי קולי אפילו הדגים |
מעבר: |
x2 |
זמר שכזה נוגן על השפתיים |
כמו שלושה תופים, הולם בכוח בחזה |
ולא נותן מנוחה בשעת הצהריים |
שורק על הרחוב מן זמר שכזה |
זמר שכזה נוגן על השפתיים |
כמו שלושה תופים, הולם בכוח בחזה |
ולא נותן מנוחה בשעת הצהריים |
שורק על הרחוב מן זמר שכזה |