הנה נעלמה הצמרמורת בידיים, לשמיים עכשיו
|
אל התהום נתלש הפחד, ונעלם לעולם
|
לתחנת ביניים אין סיבות, הולך מחליק
|
ובעולם אין פסגות שלא ניתן לכבוש
|
בין השבילים הלא סלולים, אחד שלי
|
בין מכשולים לא מנוצחים, אחד אחרי
|
ושמות אלה ששוכבים, שלגים נמסים
|
בין הדרכים הלא סלולות, אחת שלי
|
כאן בהילה כחולה של קרח, המדרון כולו יצוק
|
סוד צעדיו של מישהו גרניט שומר
|
אני מתבונן בחלומי מעל ראשים
|
בתמימות מאמין בטוהר השלגים והמילים
|
כשתעבור תקופה לא קצרה לא אוכל לשכוח
|
איך הצלחתי היסוסים בתוכי לרצוח
|
ביום ההוא לחשו המים, הצלחות תמיד
|
ויום, איזה יום היה אז? - אה כן רביעי
|