אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| הצווארון שלו עקום |
| או שאולי זה הצוואר |
| ביד אחד מחזיק את ההגה |
| ובורקס קשקבל |
| כן, זה לא קל הוא יספר |
| אל העובר שבמכונית |
| ומה לך ולמיתון? |
| אתה נוסע במונית |
| כשעוצרים כהרגלו |
| הוא מתקתק שם מספרים |
| עשרה שקלים אליו, למנהל שלו עשרים |
| שלושים שקלים זה יעלה |
| הוא מצהיר בבטיחון |
| אבל מופתע כשבורח מהטקסי האדון |
| ברגע של עוצמה |
| או שאולי ברגע של חולשה |
| הוא רודף אחר האיש |
| איך הוא ברח ללא בושה? |
| הרי שירות סופק |
| ועל שירות מגיע לו תשלום |
| אחרת שמו בישראל |
| הוא לא אבי שמואל נחום |
| (אותו סולו) |
| בסמטה שלישית |
| שמואל נחום מבין שהוא אבוד |
| הוא מתנשף מותש |
| ידו המזיעה על העמוד |
| זה לא הוגן, הוא מתחנן |
| זה לא הוגן וזה לא טוב |
| הוא מדדה לאט, עורפו שמוט |
| חוזר אל הרחוב |
| וכשמגיע אל הרחוב |
| שמואל מבין שזה הסוף |
| הרי המכונית שלו חנתה |
| ממש ממול דוכן העוף |
| שולח יד אל כיס הפרונט |
| ואל הכיס האחורי |
| לא זה לא יכול להיות מזיע |
| זה לא אפשרי |
| בבת אחת תחושת מחנק ביד |
| ושקט בריאות |
| הוא נופל אל הרצפה |
| רק חושך הוא יכול לראות |
| שומע בחורה צועק |
| או אליו או לחבר |
| שמואל מבין שזה הסוף |
| הוא עומד להתפגר |
| (אותו סולו) |
| כולם רצו שיתעורר |
| אבל שמואל נשאר שכוב |
| אפשר לומר שהסיפור שלו נגמר עצוב |
| עשרה בלוויה |
| שלושה יושבים שבעה שקטה |
| פתאום, אני מקיץ מחלומי |
| מזיע על כל המיטה |
| האחוזה שלי גדולה |
| והשניה גדולה יותר |
| מזל, מזל שאלוהים אוהב אותי יותר |
| איזה מזל |
| מזל שאלוהים אוהב אותי יותר |
| איזה מזל שאלוהים אוהב אותי יותר |
| (אותו סולו) |
גל טבת - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|
