פתיחה: |
מחכים שתבוא, |
מדברים על איך שהכל רקוב פה |
אנשים בוערים ברחוב |
והוודקה שורף את הגרון |
ואנחנו מתרוצצים כמו כלב רחוב, |
מחפשים לעת ערב אדם לאהוב |
והמוות נמכר פה חינם, |
והוא מגיע לנו סתם |
כי בא לנו עוד קצת דם, עוד קצת דם |
והימים ימי בצורת, אין חזון |
הם אומרים- השמים ריקים מאדון |
והארץ נתן לבני אדם, |
וקין מולך כאן כי הצדק נרדם |
ממתינים כי זה כל מה שנותר לעשות |
ולנסות להיות אנשים, |
במקום בו שולטות הרוחות |
ובלילות עוד מעיזה להאמין לפעמים |
ואף על פי שהימים נמתחים על פני שנים |
אחכה לו בכל יום שיבוא |
לוחשים, אתה מתעכב |
וממול השדים מתגנבים אל הלב |
עם הזמן מתרגלים לכאב, |
ולא רוצים לעזוב את החורף הזה |
כי מטפחים כאן חומות מבודדים, |
וכל אחד חושב |
שרק אצלו העולם חרב |
כלוא בתוך עצמו |
ואין מי שיחלוק את הכאב |
והשמים שמעלינו כחולים-סגולים, |
בוערים-מוכים |
וניגון ישן גוסס |
בחלומות מוזרים על אנשים אחרים |
ואוויר בין בניינים |
פזמון |
כי העצבות שבחוץ |
מאיימת להפיל אותי מתחת לפני התהום |
למה לא בא? דמעות ואולי- |
הבזק של תקווה, שנים רבות מדי |
יונינה - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|