אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| אני נלחם בשביל מה שאני מאמין בו |
| ובאותה העת אני לומד |
| לבחור את הקרבות שלי |
| ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב |
| אם סוד החיים הוא אהבה |
| אז ניצור כאן את גן העדן הפרטי שלנו |
| אם הדרך לשם היא במלחמה |
| אז נצא כמנצחים |
| עדיין אש יוקדת אני עדיין סמוראי |
| מעבר ובבתים: x2 |
| מכה למעלה מכה למטה |
| מדיטציה ואורייתא |
| אצלנו קיבלת מה נתת |
| אומנות המלחמה שמקדשת ת'מילה |
| כמו את החרב |
| יגעת מצאת, תאמין |
| שומע את הרוח שורקת דרך העצים |
| רואה את האמת עוברת דרך חריצים |
| הפסדים ונצחונות, סמוראי, אלה החיים |
| אנחנו נשמות שמחפשות תתדרים הנכונים |
| וכולנו תלמידים, הכל זה שיעורים |
| מכה קדימה מכה אחורה |
| מניאק מי יסתום את הג'ורה |
| מסרב לראות אפור |
| בונה תתפאורה במטאפורה |
| מתקשר עם עולמות עליונים |
| דרך מילים שחוצבות את דרכן מהסלע |
| כשהבריאה מתקשרת עם התודעה שלי |
| מראה לי את פניה אז אני מראה לה |
| את פניי, עדיין קם בבוקר |
| ואומר מודה אני, כולם אחריי |
| ואומר לעצמי - אתה תלמיד, אתה סמוראי |
| גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות |
| השחזתי חרב, אלף לילות |
| אין בי שום ספק אין אולי |
| אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי |
| סמוראי! |
| מעבר: x2 |
| הכל לפי תורת הסמוראי |
| הכל אצלי מעצם נעוריי |
| הקול אצלי בראש חפר ת'בור עמוק עמוק |
| ולא נתן לחלומות להיגמר |
| נשאר רק להודות לרוח מעליי |
| אני רוצה להאמין שאני ראוי, אני זכאי |
| שווה בין שווים אין מעליי או מתחתיי |
| עדיין לא הפכתי מוזיקאי פוליטיקאי |
| דם חריף בעורקיי, יש לי מנטור מרוקאי |
| אני ואתה נשנה את העולם |
| בלילות אני מרחף בין הגגות ונעלם |
| אל השמיים |
| פעמיים כי טוב הוצאתי קיטור |
| לא עליתי כיתות, פיתחתי שיטות |
| זרעתי בדמעה קצרתי |
| בשמחה קיבלתי את עול המלאכה |
| וואלה, ברכה מן אללה, המשכתי לכתוב |
| דבקתי בתורת המלחמה הנשמה שלי |
| בוערת והנפש שלי חיה |
| היום אני פותח את הפה |
| ואז חותך עם המילים שלי |
| בצומת הקרבות אני עובר בין עולמות |
| תמיד בעומק המצולות |
| אני מגשים את החלומות |
| אם נראה את היקום כידיים מושטות |
| נתפוצץ כאילו מחכות 72 בתולות |
| גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות |
| השחזתי חרב, אלף לילות |
| אין בי שום ספק אין אולי |
| אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי |
| שומע |
| היה איתי אחד ביסודי שהתאמן בקראטה |
| (אוקיי) |
| ובי"ב הוא כבר היה אלוף הארץ |
| או משהו כזה |
| וכשבאו להתחיל איתו מכות |
| הוא היה בורח (מה?) |
| ומתתי לראות אותו קובר אותם |
| שאלתי "איך תה לא מחזיר?" |
| והוא ענה לי (נו?) |
| את מה שהוא עשה לי אני לא זוכר |
| ואת מה שאני הייתי עושה לו |
| הוא לא היה שוכח |
| (בואנה אחלה משפט) |
| ואנחנו גם כאלה קצת |
| שנים שהתאמנו בלירות את המילים |
| הכי מהר על אוטומט |
| רק כדי לומר אותן לאט |
| רק כדי לומר מעט |
| אין מילים סתם, אפשר לקבור נשמה |
| של בנאדם באבחת מילה אחת |
| (באבחת מילה אחת) |
| אז דווקא כי הגענו לאן שרצינו |
| נמשיך להתייצב לאימונים |
| נפלס לנו תדרך ונתמיד, נזיע, נירק דם |
| ואף לא נביט אל השעון |
| לא נשאל לתוצאה, נסמוך על השיטה |
| נלך כדי לחזור כמו פזמון |
| כמו הילד שברח מהתגרה |
| ההיא עטור בניצחון |
| גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות |
| השחזתי חרב, אלף לילות |
| אין בי שום ספק אין אולי |
| אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי |
| סמוראי! |
| סיום: x2 |
| מעבר: |
| x4 |
| סמוראי! |
