קאפו בסריג 5 |
די די די עלובים ימי |
את האור בקצה מנהרותי |
זה שטורף את לילותי |
אז מתי תבואי אלי |
מסתובב ברחובות בבל חולה, קופא מקור |
הזמן איטי והמזון מהיר |
התעטשתי וקינחתי אף כמעט בכל אזור |
נראה לי שהדבקתי חצי עיר |
אבל העיר גנבה אותי אליה ולקחה לה |
מכרה לי חלומות ומותרות |
וחוץ מזה נסעת אתמול כמה את חסרה בה |
שידבקו גם הם במחלות |
איך כל רגע איתך הוא חומר טוב |
לזכרונות עלייך |
עם כיסופים אליו בעת אחרת |
לפעמים את מביטה בי |
בעיניים עמוקות מדי |
ואז את שוב זרה לי |
ואז את שוב מוכרת |
אז את שואלת אותי אם אני מתגעג |
מותק אני צעד לפניך |
מתגעגע אליך עוד כשאני איתך |
על אחת כמה וכמה בלעדייך |
ראי את עוז רוחם ואת כוחם של הבבלים |
ראי את נימוסיה, מגליה הנופלים |
ובך אני רואה אלפי סיפורים |
איך כל כך הרבה פנים לך אהובה שלי |
איך כל כך הרבה פנים לך אהובה שלי |
כעין הסערה את שוקטת |
לפעמים אני אוחז בך באמת ואת איתי |
ואז את שוב בבית |
ואז את שוב נודדת |
די די די |
חמקתי מהעיר כשהרחובות עייפו ונמו |
חיל המשמר לא עצר בעדי |
חודשי הסערה איתך ארכו ועוד לא תמו |
אבל סיימתי לבינתיים |
את גלות בבל שלי |
עיתים את שוב אובדת ואז את שוב יודעת |
כעת את שוב נוסעת להדרים |
למדי את העולם כיצד ל ג ע ת |
מתי בעוז מתי ברוך, מתי ברחמים |
איך לקרוא את עתידך אהובתי? |
כל כך הרבה עבר יש בידייך |
אני כותב לך את השיר הזה כדי שתזכרי |
אי שם בנדודיך |
ושוב תהיי בבית |
די די די |