אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| כמה יופי, כמה הרס |
| כמה תוהו, כמה אש |
| כמה שביקשתי אז, לילית |
| את שאסור לי לבקש |
| את לא היית שלי אף פעם |
| תמיד קרא לך המדבר |
| האם מצאת שם את הטעם |
| האם גם שם ליבך סער |
| אינך שייכת לדבר ודבר אינו שלך |
| לא היה מקום לי בחייך |
| אף פעם לא היה מקום לשנינו בתנך |
| אז המשכתי בלעדייך |
| הזמן שלנו תם |
| ואהבתי את חווה |
| לא אותו אדם |
| אבל כשאני נזכר בכל הרע |
| וגם בטוב |
| קשה שלא לחשוב |
| איזה עולם היה נברא |
| איזה עולם היה נברא |
| לא טוב היה לבד |
| וכן אהבנו והיו עתות שלום |
| חגגנו אז עולם שאך נולד |
| בגדי החג היו העירום |
| אני שונא אותך לילית |
| תמיד רצית להיות מעל |
| תמיד חשבת שאת יודעת |
| לא אכלת מעץ הדעת בכלל |
| אינך שייכת לדבר ודבר אינו שלך |
| לא היה לי מקום בחייך |
| אף פעם לא היה מקום לשנינו בתנך |
| אז המשכתי בלעדייך |
| הזמן שלנו תם |
| ואהבתי את חווה |
| לא אותו אדם |
| אבל כשאני נזכר בכל הרע |
| וגם בטוב |
| קשה שלא לכתוב |
| קשה שלא לכאוב |
| קשה שלא לחשוב |
| איזה עולם היה נברא |
| איזה עולם היה נברא |
