אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| ירח שועלים עולה, ממאיר את כל העיר |
| ממבואות אספלט עד נגוהות הימה |
| את ואני, אני ואת |
| טבולים בשקט של לקראת |
| קולטים שעוד מעט, ולא קולטים עד כמה |
| מתוך תוכי, בעל כורחי |
| כל מה שיש לי להסתיר |
| הגברברים שבמוחי דורשים |
| ילדונת להסעיר |
| מספר ארבע עשרה חיוג מהיר |
| חמש עשרה, עשרים דקות היא שמה |
| חופת הנצח רקומה טלאי טלאים ונשימה |
| ובו בזמן שהרחוב מתחיל היא שמה |
| לב לאיתות רחוקרוב ומתבדרת אל הרוב |
| המחפש אחר מקור קרני הגמה |
| מן המקרר הנח צוררת זר - סבך |
| תרד וטימין |
| בשר זה רצח ורצח זה משמין |
| בהבעה תמימה שלא להאמין |
| במקום להתיישב היא קמה |
| בספרייה הציבורית זמזום פסטל |
| תופס תפנית |
| מגבריאל ניצן לרובין ס' שארמה |
| בין צלוני הארגמן להדפסי הכלנית |
| הדרך מאי-אן לאיגרא רמא |
| ...בעוד חודשיים |
| כשתבכי לי שכל זה היה שיעור |
| אז ברור שלא אצחק כשאומר לך שברור |
| וגם אם לא אלמד הלילה |
| כל מה שאני אמור |
| זה בטח לא הופך אותו למיותר, מה...? |
| על הטיילת בית האצ"ל שר לסלמה והרצל |
| אורטוריה של מיצי פירות וטראומה |
| שברי אורות כמו נמסים בין |
| הדקלים הגוססים |
| כן, יפו ערנית, מנשייה לא נמה |
| באכסדרת התיאטרון אותו |
| קהל של שוב ושוב |
| קצת פרחות, קצת כיפות סרוגות |
| קצת אנשים מן הישוב |
| מתוך גן עדן פחיות, |
| הם נקראים עתה לשוב |
| (גברות ואדונים, ההפסקה כבר תמה) |
| כשבהיכל ע"ש פ' מאן ברחוב ב' הוברמן |
| י' פרלמן נותן הדרן שני: אידישע מאמא |
| גל צחקוקים ואנחות שוטף חיש |
| קל את הרוחות |
| והשדים של גוסטב, של אלמה |
| ...היה נחמד לומר מיד: זה |
| לא קרה לי מעולם |
| אבל את ואני הרי... אני והיא בעצם גם |
| אני פורש אבל דורש לתפוס פה |
| אש לראות פה דם |
| אל תלטפו אותי, אין דרמה |
| כן, כל מיני סוגות של דאגות וחשקים |
| גורדות את השחקים בשמי הפלזמה |
| אוקיי, הלכנו, באנו |
| אנו עייפות ומחוקים |
| עכשיו נלך לישון ואז נקום, ואז מה |
| ...מתוך תוכי |
| בעל כורחי עכשיו מכל העברים |
| שט באוויר |
| קובע ציר בין הצורות והדברים |
| הנה הדם והתימרות, ואיפה הם הגברברים |
| כשזה לא זז, זה באמת לא זז, מה...? |
| ...מה לא עשית להיות חופשית |
| למות בין הגפנים |
| תלויה כמו ציפור על חוט בלויה |
| כמו מקהלה של יחפנים |
| להתאיין ואז לעוט מבין |
| הערפל והפנינים |
| בפנים ידעת שאם את רק ציטוט, אז למה |
| כן, כן, נו כן |
| המלך הוא "עירום"( אבל רק בימי שלום) |
| כיום הוא שבר כלי משחק ביד הדמה |
| כולם קוראים לה "הקופה" |
| והיא זוללת בגפה |
| זן מסויים של חנופה, ולא- היא צמה |
| ...דרך רכבת של דירות קרקע |
| שכורות אני עובר |
| המסיבה שלא התחילה ממשיכה להיגמר |
| אם את לא חברה, היי לי אח שומר |
| קחי אותי עכשיו משמה... (תיכף ומיד) |
| יעלה ואני |
| יעלה ואני סחטנו את הכל אחת מהשני |
| עד שהיא קמה וגנחה:" אני הולכת" |
| מטוס ראשון לרישיקש, אני |
| נותרתי במקומי |
| אבל את שנינו גיחכה אותה שלכת |
| בטקס החלפת השם הגרילה "נסיכת האהבה" |
| מה שהרגיע את מלכת הדרמה שתמיד היתה |
| ומאז כששואלים אותה לפני שהיא מרפה |
| היא מחייכת |
| לפעמים אני מרגיש שכבר הכל מאחורי |
| ולפעמים אני מרגיש שרק הכל מאחורי |
| ושוב מבלי לדעת איך, לאן, |
| מדוע, רק אולי |
| שבא הזמן לנוע, ללכת |
