קאפו על שריג 3 |
הפוליטיקאים כמו קוסמטיקאים |
מכסים את האמת |
מנסים למתוח מעמד וכוח, |
להפחיד להתעמת |
האנשים מתים מפחד מרסקים את הביחד |
מרחיקים מה ששונה |
מחנכים את ילדנו, סובלנות |
היא גדולתנו |
רק לכל מי שדומה |
פזמון: |
זה עוד לא אבוד ואולי זה כן |
ואולי זה טוב |
שהכל אבוד |
אין יותר ברירה אין על מה לחשוב |
בים נמתח הנפט כמו מסטיק |
הדגים שוחים בפלסטיק, |
לויתן נשטף לחוף |
הזיהום מבעבע, גם באופק הוא טובע |
לא רואים כבר את הנוף |
אנטארטיקה, דובי הקוטב מצטמצמים לאט |
כמו רוטב, והטעם מר מאוד |
זה עכשיו רחוק אי שמה, כל יום מתגבר |
פי כמה, עשרות שנים ולא מאות |
פזמון: |
זה עוד לא אבוד ואולי זה כן |
ואולי זה טוב |
שהכל אבוד |
אין יותר ברירה אין על מה לחשוב |
-חמש שנים גדלנו יחד נשארתי |
רק בגלל הפחד, מה יקרה אם נשתנה |
נזהרתי כמו זכוכית לגעת, לא לנער |
ספינה טובעת, עד שהגעתי לקצה |
מערכת היחסים מזמן שברת לרסיסים |
אותם החזקתי בידי |
עם כל תזוזה אני נפצעת |
ומאבדת את הדעת, העול נהיה כבד מדי |
פזמון: |
זה עוד לא אבוד ואולי זה כן |
ואולי זה טוב |
שהכל אבוד |
אין יותר ברירה אין על מה לחשוב |