פתיחה: |
את מספרת לכולם שפגשת את בעלך |
ומאחד עד עשר הוא כמעט במאה אלף |
מהרציניים, ויש לו אור על הפנים |
ובזמן האחרון את רק עפה מההדף |
אבל אחרי שנה זה מתקדם |
את שואלת בכנות אם יש על מה להילחם |
ואיך הוא לא הכיר לך אף אחד |
מהאנשים סביבו |
והוא קולט שהויכוח מתחמם |
אז הוא מכניס אותך ללוז שלו |
ל"טים" שלו, תפגשי ת'חברים שלו |
את אחים שלו |
אבל הוא לא יוציא טבעת ואם תשאלי |
הוא לא יודע אם זה מתאים או לא |
הוא לא יודע אם זו ריצה למרחקים |
או לא |
והאמת היא הוא דיבר עם ההורים שלו |
והם חושבים שאת עוד לא יודעת |
שאת משוגעת |
ולא שווה לשים אצלך את החיים שלו |
ואת יודעת שלבד לא כדאי לך |
הלילות יהיו קרים |
וחולמת כמו כולם, כי מותר לך |
על חיים מאושרים |
מעבר: |
על חיים מאושרים |
מעבר: |
אז את עוצרת את הכל |
כדי להבין מה המצב |
רק כדי לחשוב מי היה פה לפניו |
מי טייל ברחובות שלך, ובמחשבות שלך |
אם להגיד אמת אז להגיד אותה עכשיו |
ואת צריכה להתעורר |
איך עברו מליון שנה |
זה מרגיש הרבה יותר |
ופעם את היית שונה והכל היה אחר |
אבל סתם בשביל הקטע את מנסה להיזכר |
יש את ההוא נו שכחתי מה שמו |
זה שלא היה שם אז הייתי במקומו |
ויש את ההוא שלא באמת אהב אותך |
רק רצה שתעזרי לו להתאהב עוד בעצמו |
יש את ההוא שתמיד שיחק אותה הגבר |
וזה שמחייך תמיד כאילו הכל בסדר |
ויש אותי אבל אני רק אח גדול |
ופסיכולוג אני הק׳ואצר התורן |
ולא מאהב |
אז מי יהיה איתך היום |
מי יטפל בשגעונות שלך |
הגוף עייף מלעמוד |
הלב הפוך כמו השעות שלך |
ואת יודעת שלבד לא כדאי לך |
הלילות יהיו קרים |
וחולמת כמו כולם, כי מותר לך |
על חיים מאושרים |
מעבר: |
על חיים מאושרים |
מעבר: |
ואת יודעת שלבד לא כדאי לך |
הלילות יהיו קרים |
וחולמת כמו כולם, כי מותר לך |
על חיים מאושרים |
מעבר: |
על חיים מאושרים |
סיום: |