אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה ולאורך כל השיר: |
| את שוכבת על הספה שבסלון |
| ומדגמנת בעירום לשיר החדש שלי |
| אני מלחין לך את האגן |
| בסגנון פולק אמריקאי ישן |
| "למה דווקא פולק?" את שואלת |
| "זה...אומנות! |
| כן, תביני זה... אומנות..." |
| אני אומר לא לזוז |
| זוג שדייך בדיסטורשן |
| זוג עינייך בריוורב |
| או, כמה שאת יפה |
| צחוקך המתוק זה ווגנר |
| השלווה שלך ראוול |
| אוי, כמה שאת יפה |
| מעבר |
| עכשיו אני יושב על הכורסא שבסלון |
| ומדגמן לך מילים בהגיון לציור החדש שלך |
| את מציירת על הבד עם המכחול |
| את הלב שלי כריבוע שחור |
| למה דווקא שחור אני שואל |
| כאילו... אומנות... את אומרת |
| Hello זה אומנות Well |
| לא לשתוק |
| "ספונג'ה" סוריאליסטי,"אהבה" באור וצל |
| אוי, כמה שזה כואב |
| "אמא שלי" פיקאסו,"אמא שלך" גוגן |
| אוי, כמה שזה כואב |
| מעבר: |
| מעבר: |
| x4 |
| (לא לנשום) |
| השמחה שבי זה לנון |
| העצבות שבך זה קייב |
| השגעון שלי זה ואן-גוך |
| השתיקות שלך זה רפאל |
| אהבה באור וצל אהבה באור וצל |
