פתיחה: |
מאמי כבר לא מספר |
על כל מה שעליו עובר |
פעם הוא היה אומר, שלא בריא להסתגר |
ומאמי כבר לא משתנה |
למרות שהוא הבטיח ש |
לנצח זה מה שקשה |
אז איך הוא עוד לא התקשר |
ובא לי לפעמים להתפרק |
כי איכשהו מולו תמיד הלב שלי שותק |
שלא תבינו לא נכון |
הוא גם כן קצת צודק |
אולי זו רק אני שלא הצלחתי לספק |
אז מאמי שוב עזב אותי |
שבר לי את הלב שלי |
אין מי שיתקן אותי |
בסוף גם הוא לא בשבילי |
כי מאמי לא נלחם עליי |
חיכיתי לו יותר מדי |
כואב לי ויכאב תמיד |
למרות שהוא זה שהפסיד |
מעבר: |
עזבתי קצת את האזור, |
מתישהו אני אחזור |
ארזתי תיק מלא בגדים |
הוצאתי את כל השדים |
חיפשתי מישהו אחר, |
שיעריך טיפה יותר |
לכלכתי את עצמי כמעט |
אבל למאמי לא אכפת |
ובא לי לפעמים להתקשר |
כי איכשהו בלילה החיבוק שלו חסר |
שלא תבינו לא נכון רציתי לוותר |
אבל אנ'לא עומדת בכאב הזה יותר |
אז מאמי שוב עזב אותי |
שבר לי את הלב שלי |
אין מי שיתקן אותי |
בסוף גם הוא לא בשבילי |
כי מאמי לא נלחם עליי |
חיכיתי לו יותר מדי |
כואב לי ויכאב תמיד |
למרות שהוא זה שהפסיד |
מעבר: |
כיבינו את הלהבות, |
עברו יותר מדי לילות |
ומאמי כבר לא מעניין, |
מצא אישה והתחתן |
אולי בסוף עוד אסתדר |
אשמע שירים ואתגבר |
עדיין לא סוף העולם |
הוא רק זרם אצלי בדם |