פתיחה: |
דירה בתל אביב בחושך |
חושבת איך לסגור את החודש |
ומה המשמעות של חופש |
נזכרת בתקופות ש |
לא עניין אותי העודף |
הכיסים היו כבדים |
היום בין מחשבות של קודש |
געגוע להורים |
יש לי שיחות ריקות מתוכן עם |
מאתיים חברים |
אבל צריכה אחד קרוב עכשיו |
(אין לי אין לי) |
עכשיו |
מנסה לפנות באומץ |
אל המקום הכי עמוק בי |
יש דברים שיכולים לשבור אותי |
כמו הפער בין הדמיון שלי |
והמציאות היא באה |
ערמומית אני כבר בחלל |
וטוב לי שמה עם עצמי לא להודות שבחיי |
היה הרס עצמי אבל תראה מה בניתי |
ובוא תסתכל לי בעיניים ותגיד |
לי שזה לא כדאי |
כדאי |
ואין ברירה |
ללכת מה גאה בעצמי |
כי גם אם זה לא מושלם |
זה כל מה שיש נשארת בתנועה |
ואין לי מטרה מאמינה |
מעבר: |
מפחדת שזה לא ילך לי |
זה שדים מעופפים בלב שלי |
ואבא מתקשר יא בינתי |
תנסי לקחת את זה איזי |
וביום כיפור בית כנסת מרגש |
אותי כמו מוזיקה |
חוזרת אל העיר ומסתגרת אני מגינה |
על טהר המידות שלי |
מוחקת את הטינדר, מה לזה ולמהות |
אבל אז לילה בא ואני בודדה |
אז אני מורידה |
ומרגישה ריקה ומגלגלת מה שיש במגירה |
כי מפחדת להביט לפחד בעיניים |
ואין ברירה |
ללכת מה גאה בעצמי |
כי גם אם זה לא מושלם |
זה כל מה שיש נשארת בתנועה |
ואין לי מטרה מאמינה |
מעבר: |
ואין ברירה |
ללכת מה גאה בעצמי |
כי גם אם זה לא מושלם |
זה כל מה שיש נשארת בתנועה |
ואין לי מטרה מאמינה |
מעבר: |
x2 |
סיום: |