פתיחה: |
בת עשרים ושמונה עוד שנה עברה לה |
מתי תצא מהקופסא |
בת עשרים ושמונה כמה עוד נשאר לה |
יש לה פוטנציאל וחלומות במגירה |
וזה מכבה לה את המוח |
רוצה לשתוק רוצה לצרוח שיבוא |
כבר תקופה שאין לה כוח |
היא כל כך רוצה לגור בלב שלו |
אל תהיי לי עצובה |
זה כמו כאב הולך ובא |
את תראי שזה בסוף יסתדר |
כמו הים והגלים |
פעם עולים פעם יורדים |
וכל רגע בא לו משהו אחר משהו אחר |
שתמיד ילך איתך זה הזמן שלך |
גם אם זה נגמר זה לא מאוחר |
עוד תמצאי את הדרך |
עזבי את המחר זה יעשה לך קל |
אולי תגידי לו פתאום |
שאת חוזרת |
מעבר: |
בת עשרים ושמונה נשרף לה כבר האגו |
היא לא מבקשת משהו מיוחד |
היא משכירה בשנקין |
ויש לה איזה כלב |
אבל עדיין שונאת את הלבד |
וזה מכבה לה את המוח |
רוצה לשתוק רוצה לצרוח שיבוא |
כבר תקופה שאין לה כוח |
היא כל כך רוצה לגור בלב שלו |
אל תהיי לי עצובה |
זה כמו כאב הולך ובא |
את תראי שזה בסוף יסתדר |
כמו הים והגלים |
פעם עולים פעם יורדים |
וכל רגע בא לו משהו אחר משהו אחר |
שתמיד ילך איתך זה הזמן שלך |
גם אם זה נגמר זה לא מאוחר |
עוד תמצאי את הדרך |
עזבי את המחר זה יעשה לך קל |
אולי תגידי לו פתאום |
שאת חוזרת |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
אל תהיי לי עצובה |
זה כמו כאב הולך ובא |
את תראי שזה בסוף יסתדר |
כמו הים והגלים |
פעם עולים פעם יורדים |
וכל רגע בא לו משהו אחר |
אז אל תהיי לי עצובה |
זה כמו כאב הולך ובא |
את תראי שזה בסוף יסתדר |
כמו הים והגלים |
פעם עולים פעם יורדים |
וכל רגע בא לו משהו אחר משהו אחר |
שתמיד ילך איתך זה הזמן שלך |
גם אם זה נגמר זה לא מאוחר |
עוד תמצאי את הדרך |
עזבי את המחר זה יעשה לך קל |
אולי תגידי לו פתאום |
שאת חוזרת |