פתיחה: |
בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת |
לכל מבט ראשון ניחוח הלילך |
היה או לא היה ישנם לילות כאלה |
לילך היה לילו, לילו היה לא לך |
נפגשו במקרה, גם מקרים בימנו |
היא הייתה עצובה, הוא שקט ושתוי |
הוא אמר: תסלחי לי, מה טוב עולמנו |
אם אפשר עוד לפגוש איזה פלא בדוי |
היא אותו אהבה, הוא את בית המרזח |
ושניהם אהבו את הלילה ברחוב |
כל חצות, עת ליוום |
עד ביתה הירח |
הוא חייך: "ליל מנוחה" היא שתקה |
לילה טוב |
היה או לא היה הפשר לא נודע לי |
לילה היה לילו, לילו היה לא לה |
בכל פגישה מקרית יש משהו פטלי |
יש לחן גורלות בלב העלילה |
היא אותו אהבה, הוא אהב את היין |
ושניהם אהבו ללקט כוכבים |
הירח אהב את שניהם, כי עדיין |
הירח אוהב לאהוב אהובים |
ושתקו, יראים לנפץ את השקט |
רק ליטוף אישוניו מלטף את הראש |
היא קינאה ביינו, כי שפתו מתנשקת |
עם כוסית אדומה מחשמל ותירוש |
היה או לא היה, תמימות היא או תוחלת? |
על סף דלתה הצר גוועו הרבה לילות |
היה או לא היה חלום בדוי או פלא |
לילו היה לא לה, לילה שלו עד כלות |
הימים לא חיכו כה חופזים בימינו |
הימים, שהסכינו לחתור אל החוף |
היא חשבה: מה איום ומצחיק עולמנו |
אם אפשר בו עדיין כל כך לאהוב |
היא אותו אהבה, הוא את בית המרזח |
ושניהם אהבו את הפחד החד |
הימים לא חיכו ושמע הירח |
את לחשה אומר לו בלילה אחד |
מעבר: |
x4 |
היה או לא היה |
תמימות היא או איוולת |
לילי היה לילך, לילך היה לא לי |
בכל פגישה מקרית נרצחת איזו תכלת |
עייפתי לאהוב שלום לך לא לי |
שלום לך לא לי שלום לך לא לי |
שלום לך לא לי שלום לך שלום |
שלום לך שלום שלום שלום לך |