קאפו בית 2 |
אז הוא בודק שאף אחד לא מסתכל |
ואז כמו מנסה להיזכר בטעם |
הכל בסדר אין סיבה להיבהל |
הוא רק רוצה בראש לראות אותה עוד פעם |
אז הוא כותב לה איך עוברים עליו ימים |
ומדמיין עצמו מגיע עד אליה |
והוא חולם על זה עדיין לפעמים |
איך העולם עוצר איתו מאחוריה |
איך היא עומדת מקשיבה |
והוא אומר: |
תני לי סיבה לא לאהוב אותך יותר |
עולם שלם שלנו יחד הופך לזיכרון |
תני לי סיבה, אני דקה משיגעון |
אז הוא לוקח את הלב לכל מקום |
ולא ייתן לראות ובטח לא לגעת |
כאב של לילה מלווה אותו ביום |
הוא לא רוצה לשאול ולא רוצה לדעת |
יקירתי, זה המכתב האחרון |
היא מדלגת על מילים |
עם העיניים |
היום גם נשמתי תלך איתי לישון |
וכבר כתבתי לך על זה דבר או שניים |
והיא עומדת מקשיבה |
והוא אומר: |
חיכיתי די אדם ימיו כצל עובר |
פנים שונות אני ליטפתי ואין בי הגיון |
בסוף היום חיכיתי לך על החלון |
פנים שונות אני ליטפתי ואין בי הגיון |
בסוף היום חיכיתי לך על החלון. |