על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
אפרים שמיר - ליל חנייה
מחבר: נתן אלתרמן
מלחין: יאיר רוזנבלום
ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף
|
בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו
|
כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל
|
בהתפרש המחנה אשר דינו
|
להיות שופך דם האדם ומגינו
|
ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
|
ליל רוב מלאכות חופזות
|
ליל אד מן הדוודים
|
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
|
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים
|
ניצב פרוש על היחיד והגדודים
|
מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע
|
היה נשקף פתאום מראה המלחמה
|
כמו הווי צוען, חבוי יתד וחבל
|
בו חירותם של מסעות וחירומם
|
בו הכלים והחוקות בעירומם
|
בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרק
|
שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו
|
נה נה נהנהנה, ורק הזמר הנפוץ
|
שלא דבר ערך ולא שכיית חמדה הוא
|
יישאן במלוא צווחת צבעיו
|
החריפים על חלילו
|
על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח)
|
ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל
|
אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה
|
של השירה, אבל אומר בקול גדול
|
בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול
|
עת מלחמה גם צלם הדברים האלה
|
היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה
|
עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב
|
נפשו של דור, גם בשדה זרועה
|
לזכור, לא רק לרע, ימי רעה
|
גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד
|
כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים
|
כל זה מתל ומגדות נחל יהיה
|
עולה ביעף ושב נקטע בילל
|
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל
|
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל
|
הודפס ב -