קאפו על סריג 2 |
פתיחה: |
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה |
יהי אור! |
הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך |
הוא לא חשב באותו רגע על השמיים |
אבל העצים כבר החלו מתמלאים במים |
וציפרים קיבלו אויר וגוף |
אז נשבה הרוח |
הראשונה |
אל עיני אדוננו |
והוא ראה אותה במו עיני ענן כבודו |
וחשב כי טוב |
הוא לא חשב באותו רגע |
על בני האדם |
בני אדם לרוב |
אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם |
בלי אלים |
וכבר החלה מתרקמת בליבם |
מזימה, מזימה על מכאוב |
כשאדוננו חשב בתחילה על הלילה |
הוא לא חשב, לא חשב על שינה |
כך, כך אהיה מאושר |
אמר בליבו האלוהים הטוב |
האלוהים הטוב |
אבל הם כבר היו לרוב |
אלוהים הטוב |
מעבר: |
כך, כך אהיה מאושר |
אמר בליבו האלוהים הטוב |
האלוהים הטוב |
אבל הם כבר היו לרוב |
אלוהים הטוב |
מעבר, כמו פתיחה: |
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה |
יהי אור! |
מעבר: |
הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך |
הוא לא חשב באותו רגע על השמיים |
אבל העצים כבר החלו מתמלאים במים |
וציפרים קיבלו אויר וגוף |
אז נשבה הרוח |
הראשונה |
אל עיני אדוננו |
והוא ראה אותה במו עיני ענן כבודו |
וחשב כי טוב |
הוא לא חשב באותו רגע |
על בני האדם |
בני אדם לרוב |
אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם |
בלי אלים |
מעבר: |
וכבר החלה מתרקמת בליבם |
מזימה, מזימה על מכאוב |
כשאדוננו חשב בתחילה על הלילה |
הוא לא חשב, לא חשב על שינה |
כך, כך אהיה מאושר |
אמר בליבו האלוהים הטוב |
האלוהים הטוב |
אבל הם כבר היו לרוב |
אלוהים הטוב |
מעבר: |
כך, כך אהיה מאושר |
אמר בליבו האלוהים הטוב |
האלוהים הטוב |
אבל הם כבר היו לרוב |
אלוהים הטוב |
סיום: |