פתיחה: |
הערב שוב נמס מבין הסמטאות |
כל אבן היא שריד, קרעי חלום ישן |
אל הקיר המכופף מכובד התפילות |
אני מגיע מכוסה אבק דרכים וזמן |
כי השקיעות כאן נשפכות כמו |
צעיפים של משי |
ועיניך הטובות מרפאות כל לב שבור |
קרני האור חודרות מבעד סבך הקושי |
וכל מחט אורנים מספרת פה סיפור |
ירושלים, ירושלים |
גדול המשוררים לא לכד עוד את יפייך |
ירושלים, ירושלים |
גדול הקוסמים לא הסביר את כישופך |
מעבר: |
כי קולות הקרב ההוא מתעגלים למנגינה |
ובעיר העתיקה חוגג שיכור השוק |
וידייך שידעו כבר את כובד הפלדה |
מבקשות עכשיו לדעת את כובד החיבוק |
ירושלים, ירושלים |
גדול המשוררים לא לכד עוד את יפייך |
ירושלים, ירושלים |
גדול הקוסמים לא הסביר את כישופך |
ואת זורמת בדמי |
ואת בוערת בקרבי |
אם אשכחך ירושלים |
אשכח גם את לבי |
ירושלים, ירושלים |
גדול המשוררים לא לכד עוד את יפייך |
ירושלים, ירושלים |
ירושלים, ירושלים |
עומר אדם - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|