אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| הזמן עובר אבל לא זז |
| תקתוק השעון מרעיש לשווא |
| נתקע פה הסתיו וכך גם אנחנו |
| נתקענו וזה המצב |
| מעבר: |
| איך הכל הפך להיות כמו בחוץ |
| ולא כמו שבפנים |
| וכשמנסים להסביר הכי קל זה |
| לירוק אכזבות בפנים |
| איך מפחדים להוציא ת'שדים |
| ושומרים הכל בבטן |
| ובסוף מצפים מהאלוהים |
| לחלק כרטיסים לגן עדן |
| איך נדליק את האור |
| כשהחושך החליט לבקר לצמיתות |
| מנמיכים את החום מגבירים להבה, |
| זורקים למדורה עוד קצה חוט |
| איך אנחנו יודעים לדבר |
| על איך שיודעים להרגיש |
| מדלגים בין שטיחים אדומים |
| מחישים את הפה להחריש |
| הזמן עובר אבל לא זז |
| שוב השעון מצלצל לשווא |
| השמש בעוד בוקר לא מרוכז |
| עלתה כבר וזה המצב |
| מעבר: |
| כי נמאס מחצאי נשים |
| ונשבר מחצאי גברים |
| כמויות של חצאי אנשים |
| יושבים בגינות הכלבים |
| מזדרזים לחבב, מהירים לכרות |
| ראשי אבודים, קשה לא לראות |
| עושים אהבה ונטושים בכל זאת |
| על ידי אהבות אחרות |
| אני לא מבין |
| מבין מה קורה פה |
| הוסף לי ראי |
| ראי להשתקף בו |
| לא צריך את הזמן שעבר |
| לא רוצה מלבד זה שום דבר |
| ראי להשתקף בו מחר |
| לא רוצה מלבד זה שום דבר |
| הזמן עובר אבל לא זז |
| מחוג השעון מסתובב עכשיו |
| מעבר: |
| זורק ת'יומן והופך את הסדר |
| שוב לא חוזר, באיד אל החדר |
| בוחר את הנשק, יוצא מהעדר |
| מדליק את הלב הנרגש |
| כמו שתמיד רואים בסרטים |
| כמו שכולם כמו כולם רוצים |
| כמו שמיכת פוך מנוצות אווזים |
| כמו דיבור בלי שימוש במילים |
| כמו שסיפרו לפחות אלף פעם |
| להילחם עד יעבור זעם |
| לא אפספס הזדמנות הפעם |
| לשבור את כללי המשחק |
| זורק ת'יומן, בוחר את הנשק |
| מדליק את הלב הנרגש |
| סיום: |
