על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
אורי עופר - עומד ממול
מחבר ומלחין: אורי עופר
|
כמה זה אפור
|
|
כשאתה עומד ממול וקולט
|
|
שיש דברים שיוצאים לבד
|
|
ולמרות שאתה בכלל לא יודע
|
|
איך זה אמור להיראות
|
|
אתה עדיין מחפש
|
|
את הנסיכה שלנצח תמיד תגיע
|
|
ואז תיתן לך סטירה
|
|
הו כמה יפה היא אותה הנסיכה
|
|
וכמה טובה הסטירה
|
|
כמה אתה יהיר
|
|
כשאתה עומד ממול ומסתיר
|
|
דברים שעדיף להשאיר בפנים
|
|
ולמרות שאתה יודע בדיוק איך
|
|
זה אמור להיראות
|
|
אתה לא מחפש
|
|
כי ראית כבר דבר אחד או שניים קודם
|
|
ואפילו שכבר שמת את הבושם
|
|
הכוונה ברורה וההתקרבות אלימה
|
|
או כך לפחות זה הרגיש ונראה
|
|
כמה זה מתעתע
|
|
כשאתה עומד ממול ומקווה
|
|
שהלוואי והיה אפשר
|
|
אך באמת שרציתי ותדעי בגדול
|
|
שאפילו גם ניסיתי
|
|
להיות מצטיין ופה ושם גם לזיין
|
|
את כל מה שראיתי
|
|
מצחיק שקרה
|
|
המבטים על התקרה
|
|
כמעט ולא התאפקתי
|
|
לקרוא לעזרה
|
|
מקצועית או קרובה
|
|
מזל שבסוף נגמר
|
|
כמה זה נדוש
|
|
כשאתה עומד ממול וחושב שאולי
|
|
היה אפשר גם אחרת
|
|
אולי צריך להחליף את הגישה
|
|
או את האדרת
|
|
ובמצב קיצון כזה או אחר
|
|
אפילו את הגברת
|
|
למצוא את מי שמחוץ למשחק
|
|
ולדפוק אצלו בדלת
|
|
כי מי שבפנים כבר מזמן נאבד
|
|
בשממון הלקחת חלק
|
|
כמה זה שחור
|
|
כשאתה עומד ממול וקולט
|
|
שכבר לא משנה לך התוצאה
|
|
ואתה רגיל לכל שינוי באווירה
|
|
המועקה כבר מכבידה
|
|
וכל מה שצריך זה לוותר
|
|
או לנסוע למקום ששם נראה
|
|
הילדים מבוגרים ולבוגרים שם
|
|
אין ברירה
|
|
למה שלא תשתקע
|
|
בארץ רחוקה
|
הודפס ב -
