אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתאום קם אדם בבוקר |
| ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת |
| ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום |
| פתאום קם אדם בבוקר |
| ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת |
| ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום |
| דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת |
| וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדר כת |
| הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים |
| הם יולידו חופת שמש לכלולותיו |
| פתאום קם אדם בבוקר |
| ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת |
| ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום |
| והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים |
| ונכלמות משתחוות המלחמות אפ יים |
| להוד אלף שנים מפכות במסתרים |
| אלף שנים צעירות לפניו |
| כפלג צונן, כשיר רועים, כענף |
| פתאום קם אדם בבוקר |
| ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת |
| ורואה כי חזר האביב |
| והוריק שוב אילן מן השלכת |
| פתאום קם אדם בבוקר |
| ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת |
| ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום |
| סולו משמאל לימין: |
| בדרכו קורא הוא שלום שלום שלום |
