פתיחה: |
בין אלון לאיזדרכת שטה רוח הרעות |
יש כאלה שיגידו נדירה היא רוח זו |
וכך, בבוקר חם באמצע אב,כשאין ענן סביב החמה |
בין אלון לאיזדרכת נחתה יונה תמה |
והיא עומדת חשופה, במערומי גופה |
לעברם קורצת לשלום בכנפה הלבנה היפה |
מעבר כמו בפתיחה |
האלון מיד מבליט את שורשיו החזקים |
וצמרת שעליה תגונן מפני גשמים |
ממולו, האיזדרכת מפתה בפירותיו |
ובקן שהוא בונה לה על אחד מענפיו |
עם רד הערב, היא נוגסת בפלח מדובשו של זה |
ועם עלות השחר, מקיצה היא בסבך צמרתו של זה |
ובקצה אחר של היער בעוד השניים ראש בראש |
אותה יונה תמה נוחתת וקורצת בכנפה לברוש |
מעבר כמו בפתיחה |
מעבר: |
x4 |
בין אלון לאיזדרכת, נדמה רוח הרעות |
יש כאלה שיגידו כי היתה זו רוח שטות |