אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות |
| הוא אכל באמת כבר את כל המנות |
| אצל שמעון מרקים ביועזר ת'סטייק |
| גם לשניצל בבתיה נקודות כבר חילק |
| הוא פותח שולחן ושותה עוד בקבוק |
| החיים מסתתרים בין פינוק לפינוק |
| יובל ג'וב הרגיל בוחן ת'לכלוך |
| ושומר על פרופיל לגמרי נמוך |
| בצלחת העגל נימוח וחמוד |
| את העט הוא מסתיר לא לצאת החשוד |
| הוא נותן קבלה וקריצה למטבח |
| שירגישו לרגע שטמן להם פח |
| ביסק סרטנים ובטן חזיר |
| ארנבת שלמה וטראפל מריר |
| הוא פותח ת'לפטופ כותב ומטיף |
| איך אין גישה לנכים? ואפריטיף? |
| הוא טעם כבר הכול והאדישות |
| הופכת גורמה מעניין לפשוט |
| הוא מזמין חברים שלו מפעם |
| שיוסיפו קצת אור על בלוטות הטעם |
| וכשהם מתרגשים שהאוכל חינם |
| הוא מחייך בנימוס אך בפנים הוא נרדם |
| הוא צולל אל עצמו איזו שגרה |
| פרה זה פרה זה פרה זה פרה |
| מעבר: |
| אז בערב אחד הוא יושב וחושב |
| האם יש פה עניין והאם יש בו לב |
| ומאיפה הגיעה לו התאווה |
| הרי הוא כמה דורות אחרי אדם וחווה |
| הוא עובר עם עצמו מה לא טעם |
| ומגיע מהר לבשר האדם |
| אז בגוגל תמונות שם על גוף האדם |
| אך האם יש בו אומץ האם יש לו דם |
| טוב, יובל ג'וב הרגיל הוא |
| כבר ילד גדול |
| הוא אכל כבר הכול ולא מאתמול |
| העט יתעד הסיפור יסופר |
| הגוף למדע הפנים למחר |
| אז יובל ג'וב הרגיל מכין ת'שולחן |
| ושולף בלי לחשוב וויסקי סקוטי ישן |
| כך עם מוזיקה קלאסית ואור מעומעם |
| טמפרטורת החדר, זה לא קר ולא חם |
| הוא לוקח אוויר הוא מכין את העט |
| זה הטור המושלם, הוא מגיע כעת |
| מעבר: |
| ליווי סולו: |
| הוא מתחיל מהתנוך ואוכל עם שקדים |
| איברים ביולוגים די נחותים |
| אך מופתע "באמת, זה טעם מורכב |
| כמו החיבור בין הקיץ לסתיו" |
| הוא מחליט שילך צעד נוסף |
| את הבטן חותך עם סכין המטבח |
| הוא מכניס את היד לכיס המרה |
| הכבד והטחול יוצאים בשירה |
| והוויסקי בינתיים איבד את הערך |
| הוא מוזג לעצמו מהמים בברך |
| "טעמים מוכרים אבל יופי של טוויסט" |
| הוא כותב עם העט ומחזיר אל הכיס |
| הוא שולף ת'לבלב "זאת צורה של אגס |
| בדיוק מה שחשבתי, רירי אבל גס" |
| הוא מניח כליה על מצע של שיער |
| הוא הפסל המרכיבים הם חימר |
| הוא מעט התעייף וקשה לעכל |
| העט עוד כותב כשיובל ג'וב נופל |
| ומהרצפה את עין ימין |
| הוא לועס ויורק ת'רשתית כמו גלעין |
| הוא מאוד מסוחרר מדם ובשר |
| "גופי הוא שדה ואני האיכר" |
| הוא מרגיש, בהחלט, הוא בדרך לישון |
| אז יובל ג'וב הרגיל חותך ת'לשון |
| העט עוד כותב אך הטעם מוגבל |
| "אני לא האמנתי שאני מסוגל.." |
| והיד נעצרת בזמן המשפט |
| יום שישי, לא הרבה לפני השבת |
| הוא עייף וכואב אך היצר תאב |
| אז יובל ג'וב הרגיל תופס את הלב |
| מעבר: |
| בעלייה כשעבר את הקוץ |
| ישו, אברון ודן בן-אמוץ |
| מקבלים את פניו כשמעל מתנגן |
| החלק השני בתשיעית של שופן |
| יובל ג'וב הרגיל, עשית את זה |
| ביקורת על אוכל ברמת מחזה |
| יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות |
| הוא אכל באמת כבר את כל המנות |
| לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה |
| פרה זה פרה זה פרה זה פרה |
| זה פרה זה פרה זה פרה |
