על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
אלון עדר ולהקה - פרה זה פרה זה פרה
מחבר: אלון עדר ושני גבאי
מלחין: אלון עדר
|
יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות
|
|
|
|
הוא אכל באמת כבר את כל המנות
|
|
אצל שמעון מרקים ביועזר ת'סטייק
|
|
גם לשניצל בבתיה נקודות כבר חילק
|
|
הוא פותח שולחן ושותה עוד בקבוק
|
|
החיים מסתתרים בין פינוק לפינוק
|
|
יובל ג'וב הרגיל בוחן ת'לכלוך
|
|
|
|
ושומר על פרופיל לגמרי נמוך
|
|
בצלחת העגל נימוח וחמוד
|
|
את העט הוא מסתיר לא לצאת החשוד
|
|
הוא נותן קבלה וקריצה למטבח
|
|
שירגישו לרגע שטמן להם פח
|
|
ביסק סרטנים ובטן חזיר
|
|
|
|
ארנבת שלמה וטראפל מריר
|
|
הוא פותח ת'לפטופ כותב ומטיף
|
|
איך אין גישה לנכים? ואפריטיף?
|
|
הוא טעם כבר הכול והאדישות
|
|
הופכת גורמה מעניין לפשוט
|
|
הוא מזמין חברים שלו מפעם
|
|
|
|
שיוסיפו קצת אור על בלוטות הטעם
|
|
וכשהם מתרגשים שהאוכל חינם
|
|
הוא מחייך בנימוס אך בפנים הוא נרדם
|
|
הוא צולל אל עצמו איזו שגרה
|
|
פרה זה פרה זה פרה זה פרה
|
|
אז בערב אחד הוא יושב וחושב
|
|
|
|
האם יש פה עניין והאם יש בו לב
|
|
ומאיפה הגיעה לו התאווה
|
|
הרי הוא כמה דורות אחרי אדם וחווה
|
|
הוא עובר עם עצמו מה לא טעם
|
|
ומגיע מהר לבשר האדם
|
|
אז בגוגל תמונות שם על גוף האדם
|
|
|
|
אך האם יש בו אומץ האם יש לו דם
|
|
טוב, יובל ג'וב הרגיל הוא
|
|
|
|
כבר ילד גדול
|
|
הוא אכל כבר הכול ולא מאתמול
|
|
העט יתעד הסיפור יסופר
|
|
הגוף למדע הפנים למחר
|
|
אז יובל ג'וב הרגיל מכין ת'שולחן
|
|
|
|
ושולף בלי לחשוב וויסקי סקוטי ישן
|
|
כך עם מוזיקה קלאסית ואור מעומעם
|
|
טמפרטורת החדר, זה לא קר ולא חם
|
|
הוא לוקח אוויר הוא מכין את העט
|
|
זה הטור המושלם, הוא מגיע כעת
|
|
|
|
מעבר:
|
|
הוא מתחיל מהתנוך ואוכל עם שקדים
|
|
|
|
איברים ביולוגים די נחותים
|
|
אך מופתע "באמת, זה טעם מורכב
|
|
כמו החיבור בין הקיץ לסתיו"
|
|
הוא מחליט שילך צעד נוסף
|
|
את הבטן חותך עם סכין המטבח
|
|
הוא מכניס את היד לכיס המרה
|
|
|
|
הכבד והטחול יוצאים בשירה
|
|
והוויסקי בינתיים איבד את הערך
|
|
הוא מוזג לעצמו מהמים בברך
|
|
"טעמים מוכרים אבל יופי של טוויסט"
|
|
הוא כותב עם העט ומחזיר אל הכיס
|
|
הוא שולף ת'לבלב "זאת צורה של אגס
|
|
|
|
בדיוק מה שחשבתי, רירי אבל גס"
|
|
הוא מניח כליה על מצע של שיער
|
|
הוא הפסל המרכיבים הם חימר
|
|
הוא מעט התעייף וקשה לעכל
|
|
העט עוד כותב כשיובל ג'וב נופל
|
|
ומהרצפה את עין ימין
|
|
|
|
הוא לועס ויורק ת'רשתית כמו גלעין
|
|
הוא מאוד מסוחרר מדם ובשר
|
|
"גופי הוא שדה ואני האיכר"
|
|
הוא מרגיש, בהחלט, הוא בדרך לישון
|
|
אז יובל ג'וב הרגיל חותך ת'לשון
|
|
העט עוד כותב אך הטעם מוגבל
|
|
|
|
"אני לא האמנתי שאני מסוגל.."
|
|
והיד נעצרת בזמן המשפט
|
|
יום שישי, לא הרבה לפני השבת
|
|
הוא עייף וכואב אך היצר תאב
|
|
אז יובל ג'וב הרגיל תופס את הלב
|
|
בעלייה כשעבר את הקוץ
|
|
|
|
ישו, אברון ודן בן-אמוץ
|
|
מקבלים את פניו כשמעל מתנגן
|
|
החלק השני בתשיעית של שופן
|
|
יובל ג'וב הרגיל, עשית את זה
|
|
ביקורת על אוכל ברמת מחזה
|
|
יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות
|
|
|
|
הוא אכל באמת כבר את כל המנות
|
|
לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה
|
|
פרה זה פרה זה פרה זה פרה
|
|
זה פרה זה פרה זה פרה
|
הודפס ב -
