תבנית ליווי כל השיר: |
פתיחה: |
פעם הייתי מקנא |
בכל מי שהיה בך |
בכל מי שטייל בך |
והכיר את הלכלוך |
פעם הייתי נופל |
כמו נרקומן ורק מכור |
לטוב שאת נתת |
בדיעבד הכל הפוך |
את שיכורה מהסיגריות |
מסריחה מאלכוהול |
כי ככה זה אצל כאלה |
שנותנים הכל בזול |
את פיתוי ותאווה |
נתת ללב שלי סטירה |
ותכלס |
כולם כבר עברו עלייך |
אני עדיין מקלל |
את השנים שאת שרפת לי |
שונא לזכור את כל החברים |
שאז לקחת לי |
את שכטות ריכולים |
האנשים האבודים |
ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ? |
ואיך זה לא נשאר בך |
בן אדם אחד נורמלי |
כולם אותו דבר כולם רצים |
אני לא בא לי |
בסוף את רק תקופה |
ואנשים כמו מחלה |
ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ? |
ואיך מהחלון |
כבר לא צפוף כמו שהיה בך |
והיא שקטה היא לא כמוך |
צורחת בלילות |
שפויה עם מטרות |
ולא כמוך את משוגעת |
גורמת בחיוך |
שקרן לחזור לטעויות |
את נרדמת בבקרים |
ומתעוררת בלילות |
איך השארת אותי קפוא |
דלוק עם כל המחשבות |
פריפריה זה חלום |
אם זה הכי רחוק ממך |
מרחם על הדפוקים |
שנשארו עוד בצילך |
עדיין מקלל את השנים |
שאת שרפת לי |
שונא לזכור את כל החברים |
שאת לקחת לי |
את שכטות ריכולים |
האנשים האבודים |
ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ? |
ואיך זה לא נשאר בך |
בן אדם אחד נורמלי |
כולם אותו דבר כולם רצים |
אני לא בא לי |
בסוף את רק תקופה |
ואנשים כמו מחלה |
ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ? |
סולו: |
מעבר: |
x2 |
את האמת הכל עבר |
וכבר חזרתי להורים |
חזרתי להניח לא נופל לרחמים |
למעלה הוא יודע לא נתון לחסדים |
אני ונחמן חברים |
שלום לך תל-אביב |