פתיחה: |
חם החיידק הזה עוד שם, מנוסה ומתוחכם |
הוא דורש ממני כוח |
את האיזור הזה שמת הוא תפס והשתלט |
ורציתי כבר לשכוח |
נגמרו התירוצים ולא איכפת |
אם לוחצים עליי |
לומר מה שרוצים לשמוע |
תהילה או זר קוצים |
אצלי שניהם לא נחוצים יותר |
אז אני אומר |
הנה אני – הופך את התמונה |
הנה אני – לוקח נשימה |
הלהקה כבר מנגנת |
והאור עולה |
לאט על הבמה |
מעבר: |
כל הסודות והשקרים, זו רכבת ההרים |
היא עולה והיא יורדת |
איך השנים עברו מהר ועדיין זה בוער |
גם ההשתקפות שורדת |
נגמרו התירוצים ולא איכפת |
אם לוחצים עליי |
לומר מה שרוצים לשמוע |
תהילה או זר קוצים |
אצלי שניהם לא נחוצים יותר |
אז אני אומר |
הנה אני – הופך את התמונה |
הנה אני – לוקח נשימה |
הלהקה כבר מנגנת |
והאור עולה |
לאט על הבמה |
עוד מעגל |
סולו: |
והאור עולה |
לאט על הבמה |
מעבר: |
זוהי דלת מוזרה שבין בלבול והכרה |
ואת המעגל צריך לפתוח |
בין הצעקה ללחישה, דרך חדשה |
מעבר: |
הנה אני – הופך את התמונה |
הנה אני – לוקח נשימה |
הלהקה כבר מנגנת |
והאור עולה |
לאט על הבמה |
הנה אני - כותב את האמת |
הנה אני – מחייה כל מה שמת |
הלהקה כבר מנגנת |
והאור עולה |
לאט על הבמה |
עוד מעגל |
עוד מעגל |