אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה ובבתים: |
| החארות לא עשו לי שום הנחות |
| האזיקים, הפישוקים שלילת המפתחות |
| והעיפו אותי לכל הרוחות מקולומביה הבריטית |
| בחושך, בשלג, התחלתי לצעוד לבד |
| שלושים קילומטר לעיר הקרובה |
| עם תיק וגיטרה וחטא הגאווה עד שראיתי |
| שריף אחד עבר שם בעמק |
| אסף אותי לניידת שלו |
| זה חג המולד ונס כד השמן |
| שאלוהים יברך אותו |
| מעבר: |
| הוריד אותי, נשארו להם שלושה חדרים |
| הם רצו 100 דולר היו לי 20 |
| יצאתי, נכנסתי לבאר השיכורים הקרוב |
| הזמנתי לי בירה, חשבתי שוב שוב |
| על הגבול המוזר שבין טיפשות וגאונות |
| ומיהרתי לקנות כובע של סנטה בחנות המזכרות |
| מצאתי חצר עם צלב על השלט |
| חבשתי אותו בדרכי אל המפתן |
| נקשתי חלש, הם פתחו את הדלת |
| שאלוהים יברך אותם |
| שעה אחר כך חמקתי מהחלון |
| חזרתי לבאר לא הצלחתי לישון |
| היה שם ערב קריוקי, שתיתי המון |
| ואחת הזמינה אותי לגשת |
| רקדנו ואיזה קאובוי התחיל לקנא |
| הצמיד אל הגב שלי את הקנה |
| כששרתי כנה מלא כאב על "נשות יום הגשם“ |
| תוך כמה שניות קפצו עליו שניים |
| אחת הגניבה אותי מהמטבח לסמטה |
| ברחתי משם צועק אל השמיים |
| שאלוהים יברך אותה |
| נכנסתי דרך הגראג' על הבהונות |
| שוכב על המיטה מדפדף תחנות |
| נזכר איך הפשיטו אותי הבני זונות זחוחים מעונג |
| אישוניי מרצדים לכאן ולכאן |
| מישו לאופרה לטניס שולחן |
| בסוף נכנעתי ובלעתי כדור אחד וחצי של קלונקס |
| נרדמתי מיד, בבוקר יצאתי |
| מוקדם לשדה וקטפתי פרחים |
| צירפתי מכתב תודה בו כתבתי |
| שאלוהים יברך אתכם |
| שכנעתי נהג משאית מקומי |
| שיגרור לי את האוטו מהגבול הדרומי |
| נתתי לו את השעון שנתנה לי אמי ואת הטבעת |
| הוא הסכים ולחץ לי חזק את היד |
| חיכיתי עד שישוב על המדרכה ליד |
| המלון, חושב פתאום אולי הוא עבד עלי |
| הייתי צריך לדעת |
| אבל אז מרחוק פתאום הוא הופיע |
| כמו מלאך העולה מעמק הבכא |
| חיבקתי אותו, הצבעתי אל הרקיע |
| שאלוהים יברך אותך! |
| עצרתי לרגע בתחנת הדלק |
| ממלא את המיכל וקפה זוועתי |
| הדלקתי את הרדיו צוחק אל השלג |
| שאלוהים יברך אותי |
