פתיחה: |
הולכים, הרחובות שקטים |
אותו הנוף של הדמדומים |
נחים על ספסלים |
ולא יודעים דבר. |
מאוד מדאיג אותי הסוף, מאוד |
מפחיד אותי לחשוב |
על מה יהיה איתי |
ואיך זה נגמר. |
לפעמים זה עוזר |
שאנחנו מציירים קווים |
ונקודות קטנות למספרים |
משחקים הרבה עם כדורים |
בוכים. |
לא, אל תלכי עוד |
השמיים מחכים |
אל, תוותרי עוד |
למים הקרים, למים אבודים |
מעבר: |
חיות קטנות בתוך ערים גדולות |
מתרוצצות, |
הן משלמות מחיר |
הן לא מבינות |
הכל בגלל שבאנו לכאן |
רק שלא אשמע קולות |
בתוך הראש |
ולא יהיו פחדים לא מובנים, |
שלא אפול לרחוב עייף מול כולם. |
לפעמים זה עוזר |
שאנחנו מציירים קווים |
ונקודות קטנות למספרים |
משחקים הרבה עם כדורים |
בוכים. |
לא, אל תלכי עוד |
השמיים מחכים |
אל, תוותרי עוד |
למים הקרים, למים אבודים |
מעבר: |
x2 |
סיום: |
מטרופולין - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה רוק ישראלי |
|