פתיחה: |
היי לב יקר עבר הרבה הרבה |
זמן לא דיברנו |
אחרי מה שקרה |
יכול להיות קצת הסתכסכנו |
ותכלס לא באשמתך אבל זה כן באשמתך |
כואב לי שם מאז שזאתי ואני נפרדנו |
ביקשתי אלף פעם |
תן לי מנוחה קצת שקט |
תפסיק לכאוב לי בלילות |
ולהריץ לי לקט |
של זיכרונות מיותרים על איך |
היינו אז צוחקים |
ופתאום זיכרון עצוב |
על איך שהיא נשברת |
אז מה אכפת לך שניה להירדם דקה |
לתת לראש שלי לחשוב |
מבלי שום הפרעה |
הרי שרדת הכל אני |
לא צריך בכלל לשאול |
וכבר מצאו תרופה לכל כאב שבעולם |
אז אל תכעס כי באמת שאלתי את כולם |
אם יש תרופה ללב שבור |
אבל אין תרופה |
מעבר: |
היי לב יקר |
עזוב שטויות בוא ננסה אחרת |
תתן לי להמשיך |
הסבלנות שלי נגמרת |
וכבר עשיתי את הכל |
מהשפיות לאלכוהול |
מהבנה שזה נגמר |
עד הכחשה מוחלטת |
פגעתי בעצמי בכל המובנים, שומע |
כמעט חזרתי לדרום |
כדי לא להשתגע |
אפילו אמא נבהלה |
אמרה תגיד לי מה קרה, אמרתי |
״אמא את יותר לא תשמעי עליה״ |
אז מה אכפת לך שניה ללכת קצת לישון |
לתת לראש שלי לנוח הוא חושב המון |
הרי עברנו כבר דברים |
יש לנו ניסיון חיים |
נכון אתה צודק זו פעם ראשונה עכשיו |
שקצת שנשברת אבל זה מה יש זה המצב |
עם דיו מדם אני כותב |
לב יקר מכתב |
מעבר: |
x2 |
סיום: |