אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| בית קפה, מדרכה ברחוב אפל |
| היא יושבת לבד, מחכה, |
| בשמלה, תיק וכובע |
| הטפטוף כבר יומיים ממשיך רצוף |
| וילונות רקומים בפרחים מטפסים לגובה |
| זה עניין של מזל |
| אולי הוא לא בא בכלל |
| אולי זה רק הרהורי ליבה |
| והזגוגית בכניסה |
| בהבל פה מתכסה |
| ובשולחן לידה אני כותב |
| מלצרים מחייכים וממהרים |
| ואחד לשני לוחשים היא תמתין עד הבוקר |
| מתוחה, מעשנת במבוכה |
| לא, היא לא ראשונה |
| זה הכל רק עניין של אושר |
| זה ענייו של מזל |
| אולי הוא לא בא בכלל |
| אולי זה רק הרהורי ליבה |
| חונקת את הדמעות |
| היא מחכה לו שעות |
| ובשולחן לידה אני כותב |
| אולי היא קיימת רק בראשי |
| זה תלוי רק בעט, במצב נפשי |
| אני יכול כמו קוסם בשורה אחת |
| לדאוג שהוא יבוא אליה |
| בית קפה מדרכה ברחוב אפל |
| והוא רץ במעיל, הוא נכנס |
| מתיישב ונושק לה |
| מסתבר, זה כוחו של המשורר |
| זה משחק של מילים |
| זה הכל רק עניין של אושר |
| ואני כמו תמיד |
| רומנטיקן לא היחיד |
| אולי זה רק הרהורי ליבי |
| בבית קפה מתרוקן |
| אני יושב ומנגן |
| ובשולחן לידי אני כותב |
| סיום: |
