פתיחה: |
אל תעשה תמיד את מה שמצפים |
ותן אמון בחזרה לאלה שנותנים |
נשאר בחדר המוזר הזה |
מגיף את התריסים |
משאיר את החיים בחוץ לאלה שחיים |
אם העתיד שלך נמצא עכשיו מעל האדמה |
אתה לא יודע להגיד ואין לך תשובה |
אולי זאת שמשלמים לה |
כי היא כזאתי חכמה |
תוכל לומר שהשתנת ושינית חזרה |
מעבר: |
אין לך אקדח, אתה לא מאלה שיורים |
וגם סמים אין לך בכיס |
אתה לא מאלה שלוקחים |
אולי אתה משעמם כמו שכתוב בעיתונים |
רק לשבת באמבטיה להרטיב את הביצים |
עכשיו בלה בלה בלה |
בסוף חוזרים להתחלה |
למה שמכירים למנגינה הראשונה |
זה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס |
תן להם לשיר ואז אתה נכנס |
שיתפרקו פה המבנים |
זה יכול להיות נפלא |
אם חשבתי שהאין לי הוא מקור הבהלה |
אז כשהיה לי |
לא הרגשתי לא שנאה או אהבה |
ורציתי לדבר על זה עוד, בלה בלה בלה |
לברוח מהעיר ברכבת הגדולה |
למקום הכי גבוה שרואים את השקיעה |
אם נעלה מעל הכול בשביל לראות |
את התפרים |
מחברים את החיים שלנו פה לאחרים |
אולי נלמד לסלוח |
לשיר במקום לנבוח |
לבלוע את הרעיון |
שאין לאן לברוח |
שהסוף קשור בחוט חזק להתחלה |
ושכל המחשבות הן לא יותר |
מבלה בלה בלה |
מעבר: |
x4 |
אל תעשה תמיד את מה שמצפים |
ותן אמון בחזרה לאלה שנותנים |
נשאר בחדר המוזר הזה |
מגיף את התריסים |
משאיר את החיים בחוץ לאלה שחיים |