|
אין לך אקדח, אתה לא מאלה שיורים
|
|
וגם סמים אין לך בכיס
|
|
אתה לא מאלה שלוקחים
|
|
אולי אתה משעמם כמו שכתוב בעיתונים
|
|
רק לשבת באמבטיה להרטיב את הביצים
|
|
עכשיו בלה בלה בלה
|
|
בסוף חוזרים להתחלה
|
|
למה שמכירים למנגינה הראשונה
|
|
זה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס
|
|
תן להם לשיר ואז אתה נכנס
|
|
שיתפרקו פה המבנים
|
|
זה יכול להיות נפלא
|
|
אם חשבתי שהאין לי הוא מקור הבהלה
|
|
אז כשהיה לי
|
|
לא הרגשתי לא שנאה או אהבה
|
|
ורציתי לדבר על זה עוד, בלה בלה בלה
|
|
לברוח מהעיר ברכבת הגדולה
|
|
למקום הכי גבוה שרואים את השקיעה
|
|
אם נעלה מעל הכול בשביל לראות
|
|
את התפרים
|
|
מחברים את החיים שלנו פה לאחרים
|
|
אולי נלמד לסלוח
|
|
לשיר במקום לנבוח
|
|
לבלוע את הרעיון
|
|
שאין לאן לברוח
|
|
שהסוף קשור בחוט חזק להתחלה
|
|
ושכל המחשבות הן לא יותר
|
