Bbm/Ab: x4332x |
Bbm/F: 113321 |
פתיחה: |
נשיר לכם ניגון ישן, |
ניגון ישן על מעיין, |
על מעיין שובב. |
מימיו היו צלולים צלולים, |
גליו היו כחולים כחולים |
מעל לחול זהב. |
היה נוצץ באביבים, |
היה נושק אבי אבים, |
חוצה שדות דגן. |
היה מרווה נודד עייף |
ולאילן |
המתכופף |
את חיותו נתן. |
אבל בעומק נשמתו המה המה |
וערגתו שפך לסהר וחמה - |
ישאף לנעלם ולחלום יכמה |
ולא ידע אל מה אל מה. |
שמע האל למעיין |
וכל מבוקשו נתן |
ויוליכו לים. |
הים בקצף הלבן |
בלע את שיר המעין |
וגורלו נחתם. |
הים גדול. מבוע קט |
מתקו נמלח, שירו אבד |
לא עוד ירווה נודד. |
ורק דייג אחד קטן |
שמע את בכי המעין |
אשר ביקש לצאת. |
מעבר: |
x4 |
אבל בעומק נשמתו המה המה |
וערגתו שפך לסהר וחמה - |
ישאף לנעלם ולחלום יכמה |
ולא ידע אל מה אל מה. |