פתיחה: |
אומתם לא היתה להם אם |
לא ידעה בצאתם לדרך |
היה לילה עמוק ונושם |
כתמיד בניסן, הירח. |
וישבה בו עדת נערים בני בלי שם |
חשופי מרפקים וברך, |
הם הקשיבו הקשב והחרש |
או שילבו בשיחה דבר ויכוח. |
לפניהם עלי רגל של אש |
מדורה חגה נעה ברוח |
לא יותר אך בכתב האומה העיקש, |
אותו לילה נחרט עלי לוח |
מעבר: |
את העול הפשוט כעפר |
הם נשאו בלי הבט אחורה |
לא תקע לפניהם השופר |
לא לוטף קדקודם בליל חורף |
בשני שרוולים הקשורים לצוואר |
רק הסוודר חיבקם מעורף |
נעליים נוקשות ילקוטים |
סעודה של זיתים ופרי תומר |
וספלי אלומיניום קמוטים |
ורעות וקורבן לאין אומר |
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים |
נוצרות אגדות זה החומר |
מעבר: |
מה נשיר עליהם מה נשיר |
הם עושים זאת יפה מאיתנו |
בעצמם הם כותבים להם שיר |
ואפילו ספרים כבר נתנו |
זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר |
כל מלאכה לשלא משלנו |
מעבר: |
x4 |
אבל ככה יוגד נא לאמור |
נערים להוי נא ידוע |
בין חגיו הגדולים של הדור |
אין יפה מחגכם הצנוע |
למולכם האומה על סיפו של הדרור |
נשתחווה ובוכה הבינוה |
למולכם האומה על סיפו של הדרור |
נשתחווה ובוכה הבינוה |
דורית ראובני - שירים נוספים |
|
בחופשתו דורית ראובני האיש מן הבקעה דורית ראובני לילות דורית ראובני שיר הפרטיזנים דורית ראובני האיש מן הבקעה דורית ראובני אין יותר אקורדים לשירים לאמן זה בקש שיר |
|
שירים נוספים מהקטגוריה זמר עברי |
|