אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| לאורך הפרוור המט לנפול, חורבות |
| רוכסות את תריסיהן, מסתור לתאוות, |
| ושמש אכזרי קופח אור אלים |
| על עיר כעל שדות, גגות כשיבולים. |
| אני, אשר נשקי הוא סיף הפכפך, |
| אריח חרוזים בכל פינה בכרך, |
| אמעד על המילים כעל אבני דרכים, |
| לא פעם אגלה שירי חלום שכוחים. |
| מעבר: |
| אויב הירקון, האב המפרנס, |
| מותני שדות בשיר ובורדים שינס |
| כהבל דאגות הלב בו מתנדפות, |
| מוחות וכוורות גודש דבש תועפות |
| בבעלי מומים קורם בשר עלומים - |
| עושם כעלמות - עולצים עולי ימים, |
| מעבר: |
| ולקציר מורה לספוח, לשגשג |
| בלב אלמוות זה, שלפריחה עורג! |
| עת הוא, כמשורר, יורד אל הערים, |
| נאצלים בו הנקלים שבדברים. |
| כמלך הוא פוקד, בלי רעש ומשרתים, |
| טירות פאר כמו גם בתי חולים פשוטים. |
| סיום: x2 |
