פתיחה: |
כאב שלי, החכם. שקט הייה ורך. |
דרשת רדת ערב - הוא יורד ובא. |
אפלוליות סתומה עוטפת את הכרך: |
שלווה לאחדים, ליתר - דאבה. |
הנה כבר אספסוף בזוי של בני תמותה |
אל שוט-התענוג, תליין אכזר, נרכן |
בחג העבדים לוקט לו חרטה - |
כאב שלי, הושט לי יד, נלך מכאן, |
הרחק מהם. ראה: שנים מתות נוטות |
על מרפסות מרום, שמלות-אתמול עוטות, |
ונוחם מחייך מתוך המים גח |
חמה גוססת תחת גשר תרדם |
כשובל של תכריך ארוך, לפאת מזרח - |
הקשב, אהוב, הקשב - ליל נועם מתקדם. |