אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| דמי קולח, כך נדמה לי לפעמים, |
| כאנחות קצובות של מעין-דמי |
| היטב אשמע את קול זרמו המלחשש - |
| לשוא אחר מקום הפצע אגשש. |
| כמו לשדה דו-קרב שותת הוא אל העיר |
| ניגר, הופך כל אבן-כביש לאי זעיר, |
| שובר את צמאונם של הברואים כולם, |
| צובע באדום את טבע העולם. |
| בקשתי את שכרון היין, להביא |
| על בעותי הנפש נחמת שינה - |
| אך הוא רק העמיק בי קשב ותבונה! |
| באהבה חיפשתי שכחה - והיא |
| פרשה על מיטתי מצע של מחטים, |
| ורק ריותה בדם את בנות הביעותים! |
| סיום: |
