פתיחה: |
למה כולם אותו הדבר |
למה כמה אפשר להיות לבד |
למה אתה לא כמו כולם |
אמת היא מילתך שאמרת לי |
את העולם |
ובכל דמעה הרגשתי |
קרה כה זרה לעייניך |
הכאב הזה יהיה לה לכאב אחרון |
היא סיפרה ונשבעה שהיא יוצאת מחייך |
כמה בנאדם יכול לעמוד |
נתתי כמה שיותר לאהוב |
אם האהבה הזאת התחילה לכאוב |
אפרוש את הכנף שלי ואעזוב |
מעבר: |
אז אם לכל ליטוף היה מגע רך |
היה לך היה לך פצע מתמשך שנסגר ונפתח |
יכולת לראות דרכו את כל העבר הכואב |
היית מבינה לבסוף את השקר האדם האוהב |
תביטי לכאן תביני עוד נשאר זמן |
הילדים גודלים ואת בוכה |
בואי תני לי סימן |
תני לי כיוון כדי להבין אותך |
קול תינוק בוכה |
תראי לי את הבעל שמכה אותך |
או את קו המשבר |
שרחובות מדברים על אותה מכה |
לפני שבוע |
השתנתה נהייתה רכה משקפיים תעתוע |
קהל של משחקים דרמטיים הם לנגד עיני |
היא שואלת על תקווה אם יש מנוס לחיי |
מה שלא יקרה גלי לי |
איך שלא יהיה ספרי לי |
למה החלום שלך עצוב עצוב |
מה שלא יקרה גלי לי |
איך שלא יהיה ספרי לי |
למה החלום שלך עצוב עצוב |
נשיקה מכה בדמעות עיניה היא בך מביטה |
ואתה מדבר על עניין שיצא משליטה |
לא מקשיב ומכאיב לאישה שאיתך |
שמצער עשוי מבטה |
מצפה למחר ולא מביא פרחים |
לא קונים סליחה |
אין כבר טעם כלום לא כמו פעם |
אף פעם עוד הפחד גובר מספיק |
מפחיד קולו של הרעם |
מכות יבשות ללא כל כוונה |
בין מנה למנה |
ילדים בשכונה מקבלים ביטחון |
ושלך מחכים לשנה הבאה |
אבא לתפארת אימא מחכה |
שתיקח חזרה מהילדים את הסרט |
צלקת אתה חייב לעצור את הכאב את הקור |
היא כבר הפסיקה לזכור על מה בדיוק |
החלום העצוב הזה |
איך לבד היא כל הזמן תמיד בוכה מזה |
איך למה בדיוק קראת משפחה |
זה מתהפך לומדת איך לא לוותר |
הלכה לה לחפש לה אושר בחלום אחר |
מה שלא יקרה גלי לי |
איך שלא יהיה ספרי לי |
למה החלום שלך עצוב עצוב |
מה שלא יקרה גלי לי |
איך שלא יהיה ספרי לי |
למה החלום שלך עצוב עצוב |
או או או או או או אי |
נה נה נה נה נה נה נה |
נה נה נה נה נה נה נה |
מעבר: |
x4 |
או או או או או או אי |
נה נה נה נה נה נה נה |
נה נה נה נה נה נה נה |