על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
רונה קינן - הפרש המהורהר
מחבר ומלחין: רונה קינן
אני דוהרת עם הסוס שלי
|
אורווה אחר אורווה
|
לחפש את החציר הכי מובחר
|
כל האורוות כולן
|
נראות אותו דבר כשמאוחר
|
והשיניים כבר קהו מן הטעם המוכר
|
הדורבנות שלי כסופים והאוכף שחור וחם
|
וסיגלתי לי מבט של פרש קצת מהורהר
|
כל האורוות כולן
|
נראות אותו דבר כשמאוחר
|
והעיניים כבר עייפו מן המראה המכוער
|
אני שומעת שקוראים לי
|
מאורווה מספר אחת
|
אישה יפה לשעבר שמשתרבב לה המבט
|
היא רוצה שאחבק אותה רק פעם אחרונה
|
לפני שהיא עולה לתחנה שלא עונה
|
פעם היא ידעה לסובב את הראשים
|
עכשיו כל הראשים מסובבים גם בלי נשים
|
החושים שלי חדים והנורות כולן דולקות
|
הלילה עוד צעיר והאורוות חצי ריקות
|
המסיבה בעיצומה באורווה של השכנה
|
הם עומדים ליד השוקת וחופרים באדמה
|
יש שמועות על איזה פרח שגדל הפוך
|
אם נמצא אותו
|
אולי נוכל לסחוט לו את הצוף
|
הזיעה של הגברים והזיעה של הנשים
|
תתערבב בתוך היין ותזלוג אל הריסים
|
למישהו ייפלט כדור ומישהו יצחק
|
האורוות תמיד פתוחות
|
והמרחק אותו מרחק
|
רוץ בן סוסי רוץ ודהר
|
רוץ בבקעה וטוס בהר
|
קשה מאוד לדעת בשנה האחרונה
|
אם זה נכון שהאדם באמת ביית את הבהמה
|
אני פרש רגיש ויש לי הרהורים
|
אבל ההרהורים מתחלפים בקרקורים
|
עם רעב קשה מאוד להתווכח השנה
|
אז האורווה האחרונה
|
היא האורווה הנכונה
|
הודפס ב -