על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
אנדרדוג - מציירת לבבות
מחבר ומלחין: אוראל שמאילוב
|
הכל התחיל אצלה עוד ביסודי
|
|
מבחינה חברתית הייתה מופנמת
|
|
ודיי סודית
|
|
ואף אחד בכיתה לא התעניין בה
|
|
גרמו לה תמיד להרגיש שמשהו חסר בה
|
|
מפגישה ראשונה עושה רושם
|
|
של ילדה רגילה
|
|
אבל בכל זאת מרגישה משונה
|
|
היא משתבחת משנה לשנה
|
|
אבל אין אף אחד שיחמיא
|
|
כי היא הייתה חסומה
|
|
בלי ביטחון עצמי
|
|
היא לא מעריכה את עצמה
|
|
הסטנדרטים ברצפה
|
|
הילדה מנמיכה את עצמה
|
|
במסגרת היא ילדה לא מקובלת
|
|
ובבית אף אחד לא יודע כמה היא סובלת
|
|
אז היא חוזרת מבית ספר מסתגרת
|
|
מסתתרת מתכנסת בעצמה לא מתקשרת
|
|
אמא דופקת בדלת היא מחביאה את המחברת
|
|
לא רוצה שהיא תראה את הילדה שלה
|
|
מציירת לבבות
|
|
והיא חולמת על אהבה
|
|
שומרת את העבר בסוד
|
|
הרגש שלה אבד המחברת צברה אבק בסוף
|
|
היא מציירת לבבות
|
|
בימים ובלילות
|
|
היא מציירת לבבות היא מציירת לבד
|
|
וכמובן שעם הזמן היא גם נחשפת למין
|
|
מתחילה להתיידד עם בנים
|
|
הבעיה שהיא בת 16 והוא 24
|
|
קונה אותה עם הפוזה של האוטו של אבא
|
|
וזה גורם לה להרגיש בצמרת
|
|
כי כשהיא עם הגדולים
|
|
היא מרגישה שהיא בוגרת
|
|
עיוורת לא מצליחה לראות עדיין
|
|
רוצה לפתוח את הלב
|
|
והוא רק רוצה שתפתח רגליים
|
|
כנראה שזה לא משהו שמפריע לה
|
|
הרי היא תקבל כל מה שרק תציע לה
|
|
אז הוא הציע לה לבוא אליו הביתה
|
|
שיכר אותה עד שהיא כבר לא זכרה
|
|
מה היה איתה
|
|
בבוקר קמה לצידו עם תחושת מבוכה
|
|
הולכת לאמבטיה בוהה במראה ובוכה
|
|
אוספת את הבגדים ושוב פעם מסתגרת
|
|
מציירת לבבות
|
|
והיא חולמת על אהבה
|
|
שומרת את העבר בסוד
|
|
הרגש שלה אבד המחברת צברה אבק בסוף
|
|
היא מציירת לבבות
|
|
בימים ובלילות
|
|
היא מציירת לבבות היא מציירת לבד
|
| מעבר: |
| מעבר: מעבר: מעבר: מעבר: x2 |
|
הילדה כבר לא ילדה היא מבוגרת
|
|
סיימה צבא בהצטיינות בתור לוחמת
|
|
שמה קט לעלילה כבר לא בסרט
|
|
מצאה גבר מושלם שעושה אותה מאושרת
|
|
למרות הקושי אשת חייל היא מתמודדת
|
|
הזכרונות עוד עומדים בפתח הדלת
|
|
ובלילות החשוכים היא משתכרת
|
|
האני גק על השולחן ומחברת
|
|
עוד מציירת לבבות
|
הודפס ב -
