פתיחה: |
אני ואמא באונקולוגית |
מחכים לתורה שיבוא |
היא אומרת לי |
תאמיני לי |
זה הרע מכל במיעוטו |
אנשים מתבוננים בה היא שותקת |
אבל אני מתבוננת בהם |
יושבים ומחכים ששמם יעלה |
שיוכלו כבר לקום וללכת |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
היא שואלת אותי |
מה את חושבת |
אני שונאת כשהיא שואלת את זה |
אני אומרת לה |
שום דבר |
ונראה לי שהיא נעלבת |
אבל עכשיו הם קוראים לה לבוא |
וכמה מהר היא הולכת |
הלוואי והייתה מפנה מבטה |
ושואלת אותי שוב |