פתיחה: |
כבר ראיתי ניצנים שלא זכו לפרוח |
כבר חזיתי בברושים גבוהים קורסים |
כבר למדתי למיין פירות רק לפי ניחוח |
הפרי הכי המתוק תמיד עמוס בגרעינים |
מעבר: |
הירקות הטעימים זאת הבנתי מזמן |
הם קצת קטנים או עקומים |
פחות יפים מזולתם |
העץ נטול הפרי מוצא במה להתברך |
עלים גדולים צפופים |
על כן מיטיב הוא לסוכך |
מעבר: |
אך לא אחליף עבור דבר את הרגע המפעים |
שבו הגשם עם הרוח בתורם בי מצליפים |
ולא אזנח ולא אזניח את חדוות המאבק |
תחת השמש והפיח מוקף בעננת אבק |
מעבר: |
כבר ראיתי צריף רעוע שתוכו הדור |
ומגדלי ענק ריקים על פני כל הכדור |
כבר למדתי שחום אינו קשור למעלות |
מגרעות ויתרונות |
מתהפכים מכורח נסיבות |
מעבר: |
בעומקם של העיניים כך הבנתי מזמן |
חבויים המפתחות לקלוט את נפש האדם |
ובכל חברה שטופת קודקוד |
מעומס אמיתות סותרות |
תמיד יושב ספקן באומץ לב |
בצל עץ נטול פירות |
מעבר: |
מעבר: מעבר: מעבר: מעבר: x2 |
מעבר: |
מעבר: |
x2 |
אך לא אחליף עבור דבר את הרגע המהמם |
שבו הגשם עם הרוח בתורם בי מצליפים |
לא אזנח ולא אזניח את חדוות המאבק |
כי יש כחול אחרי הפיח |
ויש אויר בין האבק |
כי יש אוויר בין האבק |
כי יש אוויר בין האבק |