אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| כבר ראיתי ניצנים שלא זכו לפרוח |
| כבר חזיתי בברושים גבוהים קורסים |
| כבר למדתי למיין פירות רק לפי ניחוח |
| הפרי הכי המתוק תמיד עמוס בגרעינים |
| מעבר: |
| הירקות הטעימים זאת הבנתי מזמן |
| הם קצת קטנים או עקומים |
| פחות יפים מזולתם |
| העץ נטול הפרי מוצא במה להתברך |
| עלים גדולים צפופים |
| על כן מיטיב הוא לסוכך |
| מעבר: |
| אך לא אחליף עבור דבר את הרגע המפעים |
| שבו הגשם עם הרוח בתורם בי מצליפים |
| ולא אזנח ולא אזניח את חדוות המאבק |
| תחת השמש והפיח מוקף בעננת אבק |
| מעבר: |
| כבר ראיתי צריף רעוע שתוכו הדור |
| ומגדלי ענק ריקים על פני כל הכדור |
| כבר למדתי שחום אינו קשור למעלות |
| מגרעות ויתרונות |
| מתהפכים מכורח נסיבות |
| מעבר: |
| בעומקם של העיניים כך הבנתי מזמן |
| חבויים המפתחות לקלוט את נפש האדם |
| ובכל חברה שטופת קודקוד |
| מעומס אמיתות סותרות |
| תמיד יושב ספקן באומץ לב |
| בצל עץ נטול פירות |
| מעבר: |
| מעבר: |
| x2 |
| אך לא אחליף עבור דבר את הרגע המהמם |
| שבו הגשם עם הרוח בתורם בי מצליפים |
| לא אזנח ולא אזניח את חדוות המאבק |
| כי יש כחול אחרי הפיח |
| ויש אויר בין האבק |
| כי יש אוויר בין האבק |
| כי יש אוויר בין האבק |
