פתיחה: |
אני מביט באנשים מביט לי וחושב |
איך הם תמיד מתאחדים שהוריקן נושב |
נהוג לומר "נהוג לומר" נהוג להתבונן |
כי בני אדם תמיד יהיו גם במקום שאין |
המכשולים הכי קשים יזוזו עם נרצה |
את הנהר הכי גועש ביחד נחצה |
אם רק נביט אל האחר אל מה שהוא רוצה |
הדרך תפתח לאט ואז אל המסע נצא |
אני מביט באנשים במה שהם עושים |
איך שבחוץ מתחיל לסעור פתאום |
הם מתגייסים |
נהוג לומר "הכל צפוי" ויש לנו ברירה |
אנחנו מתחברים כשבאופק סערה |
המכשולים הכי קשים יזוזו אם נזיז |
ואת ההר הכי תלול נחצה אם רק נעז |
אם רק נביט אל האחר מבלי להתעמת |
הדרך תפתח ואז נראה את האמת |
אני מביט באנשים ואת עצמי שואל |
איך הם מוצאים את הכוחות שהכל אפל |
נהוג לומר "אל תתיאש" נהוג להתמקד |
אנחנו מתחברים תמיד כשמבנה רועד |
המכשולים הכי קשים פתאום יהיו אבק |
ויחד יהיה פשוט לחצות את המרחק |
אם רק נביט אל האחר אל מה שהוא רוצה |
הדרך תפתח לאט ואז אל המסע נצא |
סולו: |
נהוג לומר "הכל צפוי" ויש לנו ברירה |
אנחנו מתחברים כשבאופק סערה |
המכשולים הכי קשים יזוזו אם נזיז |
ואת ההר הכי תלול נחצה אם רק נעז |
אם רק נביט אל האחר מבלי להתעמת |
הדרך תפתח ואז נראה את האמת |