סתיו יהודי בארץ אבותי |
שולח בי |
רמזי אלול. |
כבר משתגעות בי קצת |
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב |
של יום הכיפורים. |
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים. |
ופנים יהודיות מן הגולה |
באפרפר נוגה |
ירחפו לפני כסא אדון עולם. |
מעבר: |
x2 |
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה |
בעומק עיניהן. |