אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| סלח לי אבי כי חטאתי |
| אכלתי את מה שבישלתי |
| כוסעומו באתי ראיתי כבשתי |
| באתי רצחתי שברתי הלכתי |
| נפתח לי נפתח לי |
| נשבע שהרגע נפתח לי |
| רציתי הכל וקיבלתי |
| הרוב בקרוב הם יבינו את מה שדמיינתי |
| סלח לי אבי כי חתכתי |
| אנרגיה שלילית בסביבה שלי |
| סלח לי באמת שכל אות |
| ומילה מהיום שהתחלתי |
| היא דוגרי וראסמי |
| וואלה כשטעיתי - טעיתי |
| וואלה שנפלתי נפלתי |
| (תגיד, שמעת מה אמרו עלייך?) |
| שמעתי שמעתי שמעתי שמעתי |
| טאטע תגיד לי חשבת שככה נוותר |
| על הראפ הוא אוויר לנשימה |
| חשבת שככה נשליך אל הפח |
| את כל מה שבניתי נשליך בשממה |
| יש לי כבוד לכל מי שדוחף |
| את עצמו לקצה שם עוד וי לרשימה |
| תבוא לשכונה, תראה איך פלוטניק |
| מעמיס את הצ'וצ'ה הכי מרשימה |
| טוב אולי לא הכי מרשימה |
| אבל בין המרשימות! |
| אל תהיו קטנוניים די |
| מה שחשבתי אמרתי מה שרציתי קרה |
| עומד על כתפי ענקים |
| שהפילו מבול על אדמת השרב |
| גם אני חשבתי שהכל זה אני |
| כי אני הכי טוב ואני הכי רע |
| אז היום עושה את שלי ומרים את הרף |
| (בוא ונתחיל בלאגן) |
| אם תרצה להמריא לשמיים |
| (בוא ונתחיל בלאגן) |
| איך הם לא יחשבו שאתה משוגע |
| (בוא ונתחיל בלאגן) |
| כמו השתקפות על המים |
| צלול ונקי |
| תמריא |
| סלח לי אבי שהרחבתי |
| אופקים אדירים שמצאתי |
| סליחה שהמראתי וטסתי |
| למעלה מחוץ אל הקו האינטר גלקטי |
| סליחה שיצאתי |
| מאזור הנוחות ובחרתי אחרת |
| דפקתי עוד רסיה התחלתי מסע |
| לכיבוש הגלקסיה בדרך לא דרך |
| לא דרך המלך דרך המלל היד והרגל |
| אחויה תלמיד מחונן שבונה את |
| המאסטר פלאן אחלה של לוח הכפל |
| וסחי בלטה עודני |
| וסלח לי כפרה דרשני |
| שכולם ירוצו קדימה אחורה |
| אחורה קדימה - אני כבר אינני |
| אני תטירונות שלי עברתי ו |
| אני את הסרטים שלי פתרתי ו |
| אני את השלום עשיתי גבר מי זה |
| שדיבר פה דיבורים ואז דפק רוורס |
| אני את הסיפור שלי |
| ישבתי וכתבתי תמילים |
| שאפחד לא ימכור לכם שקרים |
| באנו להרים |
| ולהזיז הרים - תרים, תרים, תרים |
| (בוא ונתחיל בלאגן) |
| אם תרצה להמריא לשמיים |
| (בוא ונתחיל בלאגן) |
| איך הם לא יחשבו שאתה משוגע |
| (בוא ונתחיל בלאגן) |
| כמו השתקפות על המים |
| צלול ונקי |
| תמריא |
| ובחלומי ראיתי |
| את ימות המשיח שלנו בדרך |
| ולמחרת האמנתי |
| בכל ליבי באמונה העיוורת |
| סלח לי אבי שלא |
| שמתי קצוץ על מועצת השבט |
| שיתרפקו הם על |
| זכרונות כמו סבתא יוכבד |
| גבר הכל זה בצוות |
| השקעתי את כל כולי בדבר הזה |
| ונתתי תלב |
| ולפעמים זיינתי תמוח |
| ולפעמים דיברתי מלא |
| (כוסעומו הצביעות) |
| כולם חולמים |
| להגיע גבוה ולשבור תתקרה |
| (כוסעומו הצניעות) |
| כשהבנתי תקטע שברתי |
| לכל המקום ת'צורה |
| סלח לי אבי שחלמתי לתפוס |
| תגלים לא לטבוע בים |
| לספר לכל גבר אישה |
| בכל בית בארץ כל נפש חיה |
| כי יש פה משהו גדול |
| שהולך לעשות פה עניין |
| המחתרת הולכת לפרוץ |
| תגבולות של עצמה |
| (בוא ונתחיל בלאגן) |
| ויש מקום לכולם בכל הסיפור הזה |
| ואנחנו כבר לא ילדים |
| אין מספר אחד |
| ובלה בלה וכל הדיבור הזה |
| אנחנו ראפרים |
| כל אחד מאיתנו |
| בדרכו יוצר אומנות |
| אצלנו לא מתעסקים במי אמיתי |
| ומי לא ואין מבחן נאמנות |
| יש קרקע פורייה יש אוזניים פתוחות |
| והכל פה מוכן בשבילנו |
| נרים את הראש מהקרקע |
| נראה אלפים לצידנו |
| שחיים את זה כמונו בול עם לב הדופק |
| בעמקי הנשמה |
| והולכים איתנו עד |
| החצי השני של העולם |
| מתוך אמונה שלמה ש |
| אצלנו לא מוותרים על משפחה, וזה המצב |
| ואומן תפקידו לגדול ולצמוח |
| לעצב עצמו, להצמיח כנפיים בגב |
| אם אחד או אם מאה |
| קהל שבוכה ודומע איתי כבר מוכן למסע |
| עם ארבעת אלפים או רק ארבעתנו |
| עודנו קדימה לפרק הבא, סע |
| מעבר: |
| ואין מחסומים |
| רק ניצוץ תהומי |
| סופות רעמים שירעידו שממה |
| שמיים שחורים |
| בלילות לבנים |
| מבול של מילים ישטוף |
| ישטוף את הכל מסביבנו |
| מעבר: |
| x2 |
| סיום: |
